סגה מגה דרייב
  | |
 | |
| יצרן | סגה |
|---|---|
| סוג | קונסולת משחקים ביתית |
| דור | הדור הרביעי |
| יצא לראשונה |
29 באוקטובר 1988 (יפן) 14 באוגוסט 1989 (צפון אמריקה, בשם Sega Genesis) 30 בנובמבר 1990 (אירופה) |
| הפסקת הייצור | 1997 |
| מעבד |
Motorola 68000 במהירות 7.67 מגה־הרץ זילוג Z80 במהירות 3.58 מגה־הרץ |
| מדיה | מחסניות ROM |
| שירותים אונליין | Mega Modem, Sega Channel, XBAND |
| יחידות שנמכרו | כ־35 מיליון[1] |
| המשחק הנמכר ביותר | סוניק הקיפוד – כ־15 מיליון עותקים וחבילות קונסולה[2] |
| מודל קודם |
סגה מאסטר סיסטם  |
| מודל אחריו |
סאגה 32X |
  | |
סגה מגה דרייב (באנגלית: Sega Mega Drive), שנודעה בצפון אמריקה בשם סגה ג'נסיס (Sega Genesis), היא קונסולת משחקים ביתית מתוצרת סגה והקונסולה השלישית של החברה ששווקה ברחבי העולם. הקונסולה הושקה ביפן באוקטובר 1988, בצפון אמריקה באוגוסט 1989 ובאירופה בשנת 1990. היא משתייכת לדור הרביעי של קונסולות המשחקים, והייתה למתחרה המרכזית של סופר נינטנדו במהלך תחילת ואמצע שנות ה־90.
המגה דרייב מבוססת על מעבד Motorola 68000 של 16 ביט ולצדו מעבד זילוג Z80, ששימש בין היתר לעיבוד קול. הקונסולה תוכננה בין השאר כדי לאפשר המרה מדויקת יחסית של משחקי הארקייד של סגה למערכת ביתית.[3]
הקונסולה זכתה להצלחה מסחרית גדולה במיוחד בצפון אמריקה ובאירופה והייתה לקונסולה הביתית הנמכרת ביותר בתולדות סגה. החברה מייחסת חלק ניכר מהצלחתה ליציאתו של סוניק הקיפוד בשנת 1991, שבעקבותיו גדלו מכירות הקונסולה באופן משמעותי.[4]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיתוח והשקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סגה החלה בפיתוח הקונסולה בשנת 1986 תחת שם הקוד Mark V, כהמשך למשפחת קונסולות ה־סגה מאסטר סיסטם. אחת ההחלטות המרכזיות בתהליך הפיתוח הייתה השימוש במעבד 16 ביט. כדי להוזיל את עלויות הייצור הזמינה סגה כמויות גדולות של מעבדי Motorola 68000, שהיו נפוצים באותה תקופה גם במחשבים ובמערכות ארקייד.[3]
המגה דרייב הושקה ביפן ב־29 באוקטובר 1988 במחיר של 21,000 ין. עם השקתה יצאו עבורה בין היתר המשחקים Space Harrier II ו־Super Thunder Blade.[5] הקונסולה התקשתה להתחרות ביפן בFamicom של נינטנדו וב־PC Engine של NEC, אך זכתה להצלחה גדולה יותר בשווקים שמחוץ ליפן.
בצפון אמריקה הושקה הקונסולה ב־14 באוגוסט 1989. סגה לא השתמשה באזור זה בשם Mega Drive משום שהסימן המסחרי היה בבעלות חברה אחרת בארצות הברית, ולכן נבחר השם Genesis, שנועד לסמל התחלה חדשה עבור פעילותה של סגה בשוק האמריקאי.[6]
התחרות מול נינטנדו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעת השקת הג'נסיס החזיקה נינטנדו בחלק גדול משוק הקונסולות בצפון אמריקה. סגה ביקשה לבדל את הקונסולה באמצעות משחקי ארקייד, משחקי ספורט ושיווק שפנה לבני נוער ולקהל מבוגר יותר. אחד ממסעות הפרסום הידועים של החברה השתמש בסיסמה "Genesis Does What Nintendon't", והציג את הקונסולה כחלופה מתקדמת ומהירה יותר למערכות של נינטנדו.[6]
לאחר שטום קלינסקי מונה למנכ"ל Sega of America בשנת 1990, הוחלט להוריד את מחיר הקונסולה ולצרף אליה את סוניק הקיפוד במקום המשחק Altered Beast. המהלך הפך את סוניק לאחד מסמלי המותג המרכזיים של סגה וסייע להגדיל משמעותית את תפוצת הקונסולה.[2]
הצלחתה בצפון אמריקה הפכה את סגה למתחרה משמעותית של נינטנדו בשוק קונסולות המשחקים. לפי סגה, המגה דרייב מכרה יותר מ־15 מיליון יחידות בצפון אמריקה ויותר משמונה מיליון באירופה.[4]
לקראת אמצע שנות ה־90 החלה סגה להפנות את פעילותה לקונסולת הדור הבא שלה, הסגה סאטורן, והמגה דרייב נדחקה בהדרגה מהשוק. ייצור הקונסולה על ידי סגה הסתיים ב־1997, אף שגרסאות מורשות המשיכו להימכר לאחר מכן בשווקים מסוימים.
חומרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המגה דרייב מבוססת על המעבד Motorola 68000 במהירות של כ־7.67 מגה־הרץ כמעבד הראשי, לצד זילוג Z80 במהירות של כ־3.58 מגה־הרץ. הקונסולה כוללת 64 ק"ב של זיכרון RAM עבור המעבד הראשי, 8 ק"ב נוספים עבור ה־Z80 ו־64 ק"ב של זיכרון וידאו.[7]
המערכת הגרפית מסוגלת להציג עד 64 צבעים בו־זמנית מתוך לוח של 512 צבעים ותומכת בעד 80 ספרייטים ובשתי שכבות גלילה. מערכת הקול כוללת שישה ערוצי סינתזת FM, שלושה ערוצי PSG וערוץ רעש נוסף.[7]
הקונסולה תוכננה עם יציאת הרחבה שאפשרה לחבר אליה התקנים ותוספים שונים, בהם ה־Mega-CD וה־32X.
דגמים וגרסאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך חייה של הקונסולה יוצרו מספר דגמים וגרסאות.
בשנת 1993 השיקה סגה ביפן את Mega Drive 2, גרסה קטנה וזולה יותר של הקונסולה. מספר רכיבים מהדגם המקורי, בהם שקע האוזניות ובקרת עוצמת הקול, הוסרו, והעיצוב החיצוני שונה.[8]
גרסה נוספת הייתה Mega Jet, שפותחה בשיתוף עם Japan Airlines. הקונסולה שילבה את בקר המשחק בגוף המכשיר ונועדה במקור לשימוש במטוסי החברה. היא נכנסה לשימוש בטיסות בינלאומיות בשנת 1993 ובשנה שלאחר מכן החלה להימכר גם לציבור ביפן.[8]
בצפון אמריקה יצאו גם דגמים נוספים של הג'נסיס. Sega Nomad, שהושקה בשנת 1995, הייתה גרסה ניידת של הקונסולה שכללה מסך צבעוני ואפשרה שימוש במחסניות Genesis רגילות.
תוספים וציוד היקפי
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחד המאפיינים הבולטים של המגה דרייב היה מגוון תוספי החומרה שפותחו עבורה.
ה־Mega-CD, שנודע בצפון אמריקה בשם Sega CD, התחבר ליציאת ההרחבה של הקונסולה ואפשר שימוש במשחקים על גבי CD-ROM. השימוש בתקליטורים אפשר נפח אחסון גדול משמעותית ממחסניות המשחק הרגילות והוביל לשימוש נרחב יותר בקטעי וידאו ובמוזיקה מוקלטת.[7]
בשנת 1994 יצא ה־32X, תוסף שהתחבר לחריץ המחסניות והוסיף לקונסולה חומרת 32 ביט. התוסף נועד להאריך את חיי המגה דרייב בתקופת המעבר לקונסולות הדור החמישי, אך זכה לתמיכה קצרה יחסית בעקבות השקתה של הסגה סאטורן.
סגה פיתחה גם בקרים ואביזרים שונים. הבקר המקורי כלל שלושה כפתורי פעולה, ובשנות ה־90 הושק בקר בעל שישה כפתורים שהתאים במיוחד למשחקי לחימה כגון Street Fighter II.[8]
משחקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]למגה דרייב יצאה ספריית משחקים גדולה שכללה משחקים של סגה ושל חברות צד שלישי. בין סדרות המשחקים הבולטות בקונסולה נמצאות סוניק הקיפוד, Streets of Rage, Golden Axe, Shinobi, Phantasy Star ו־Shining Force.
סוניק הקיפוד, שיצא בשנת 1991, הפך למשחק המזוהה ביותר עם הקונסולה ולגורם מרכזי בשיווק שלה. בעקבות הצלחתו יצאו למגה דרייב מספר משחקי המשך, בהם סוניק הקיפוד 2, סוניק הקיפוד 3 ו־Sonic & Knuckles.
משחקים בולטים נוספים שיצאו למערכת כוללים את Gunstar Heroes, Phantasy Star IV, Comix Zone, Mortal Kombat, Street Fighter II: Special Champion Edition ו־Castle of Illusion Starring Mickey Mouse.[9]
הקונסולה זכתה גם למבחר גדול של משחקי ספורט, ובפרט בצפון אמריקה, שם משחקים של חברות דוגמת Electronic Arts היו לחלק משמעותי מספריית המשחקים שלה.
שירותי תקשורת ומשחק מקוון
[עריכת קוד מקור | עריכה]סגה התנסתה בשירותי תקשורת עבור המגה דרייב שנים לפני שהפכו שירותים מקוונים לתכונה מקובלת בקונסולות משחקים.
בשנת 1990 השיקה החברה ביפן את ה־Mega Modem, שאפשר לקונסולה להתחבר באמצעות קו טלפון. באמצעות שירות Game Toshokan ניתן היה להוריד משחקים ותכנים לקונסולה ולשחק בחלק מהמשחקים מול משתמשים אחרים.[10]
בצפון אמריקה הושק בשנות ה־90 Sega Channel, שירות שהעביר משחקים אל הקונסולה באמצעות רשתות טלוויזיה בכבלים. המשתמשים חיברו מתאם מיוחד לחריץ המחסנית ויכלו לבחור ולהוריד באופן זמני משחקים מתוך ספרייה שהתחלפה מעת לעת.[11]
שירות נוסף, XBAND, אפשר לבעלי Genesis ולבעלי סופר נינטנדו לשחק במספר משחקים באמצעות קו טלפון, וכן כלל יכולות כגון רשימות חברים והודעות.[12]
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]המגה דרייב החלה להיות מופצת בישראל בשנת 1992. בתחילה הופצה הקונסולה על ידי באג, ובהמשך על ידי סאני אלקטרוניקה. הקונסולה ומשחקיה פורסמו באותה תקופה בעיתוני ומגזיני מחשבים ומשחקים ישראליים, בהם "וויז" ו"פריק".[13][14]
קבלה ומורשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]המגה דרייב הייתה לקונסולה הביתית המצליחה ביותר של סגה ולמערכת שהפכה את החברה למתחרה משמעותית של נינטנדו בשוק הביתי. סגה עצמה מתארת אותה כקונסולה שסייעה להפוך את שם החברה למוכר ברחבי העולם וכמערכת הנפוצה ביותר בהיסטוריה של חומרת המשחק הביתית שלה.[7]
התחרות בין הג'נסיס לסופר נינטנדו הייתה לאחד המאפיינים הבולטים של תעשיית משחקי הווידאו בתחילת שנות ה־90. השיווק של סגה, שפנה בעיקר לבני נוער והציג את החברה כחלופה צעירה ונועזת יותר לנינטנדו, השפיע על האופן שבו שווקו קונסולות משחקים בשנים שלאחר מכן.[15]
גם לאחר הפסקת ייצור הקונסולה המשיכה סגה להפיץ רבים ממשחקיה באוספים, בשירותי הורדה ובקונסולות מאוחרות יותר. בשנת 2019 השיקה החברה את Mega Drive Mini ו־Sega Genesis Mini, גרסאות מוקטנות של הקונסולה שכללו מבחר משחקים מובנים.[16]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המגה דרייב, באתר הרשמי של סגה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ The 25 greatest video game consoles – ranked!, באתר The Guardian, 16 ביולי 2020.
- 1 2 Why a Nintendo v Sega movie is a great idea, באתר The Guardian, 25 בפברואר 2014.
- 1 2 セガハードストーリー第3回 “時代が求めた16ビット” 『メガドライブ』, באתר Sega.
- 1 2 HISTORY 1960–2020, באתר Sega.
- ↑ ソフトウェア一覧（セガ発売）, באתר Sega.
- 1 2 Interview: Al Nilsen, באתר Sega-16, 11 במרץ 2008.
- 1 2 3 4 メガドライブ, באתר Sega.
- 1 2 3 関連・周辺機器, באתר Sega.
- ↑ ソフトウェア一覧（ソフトライセンシー発売）, באתר Sega.
- ↑ 2002年～2009年 カードゲームとネットワークゲーム, באתר Sega.
- ↑ Consumer Multimedia Semiconductors and Applications Worldwide, Dataquest, 1996.
- ↑ Console Portraits: A 40-Year Pictorial History of Gaming, באתר Wired.
- ↑ "Mega Drive". וויז.
- ↑ "Mega Drive/Game Gear/Mega CD". פריק.
- ↑ Sega Genesis at 30: the console that made the modern games industry, באתר The Guardian, 16 באוגוסט 2019.
- ↑ 「Sega Genesis Mini」と「メガドライブミニ 3ボタンコントロールパッド」数量限定販売, באתר Sega, 6 בספטמבר 2019.
| קונסולות תקופת הדור הרביעי | |
|---|---|
|
| סגה | ||
|---|---|---|
| קונסולות נייחות | SG-1000 • סגה מאסטר סיסטם • Sega Mega Drive/Genesis • Sega Saturn • Sega Dreamcast | |
| קונסולות ניידות | סגה גיים גיר • ג'נסיס נומד • סגה ויז'ן | |
| סדרות דגל | גולדן אקס • Alex Kidd • Wonder Boy • Sonic the Hedgehog • Streets of Rage | |
| שונות | קבוצת סוניק | |
 | ||
