תחרות אדריכלים
תחרות אדריכלים היא סוג של תחרות תכנון ועיצוב, שבה מזמין אדם או תאגיד הצעות מאדריכלים לתכנן, לעצב ולהקים מבנה, קבוצת מבנים, שכונה או עיר חדשה. התכנון הזוכה נבחר בדרך כלל על ידי פאנל של אנשי מקצוע בתחום התכנון, העיצוב וההנדסה ושל בעלי עניין, כמו נציגי ממשלה ונציגי האזור, והאדריכל זוכה בפרס כספי. התחרות נועדה ליצור רעיונות חדשים לתכנון ועיצוב בניינים, לאפשר לאדריכלים חדשים לקבל חשיפה, לייצר פרסום לפרויקט ולעורר דיון ציבורי. תחרויות אדריכלים משמשות לעיתים למתן תוקף וכתב מינוי לתכנון מבני ציבור, ובמדינות כמו צרפת קובעים הכללים למכרזי בנייה של מבנים ציבוריים כי הם יתוכננו בתחרות אדריכלים פתוחה.[1]
זכייה בפרס הראשון בתחרות איננה מבטיחה את ביצוע הפרויקט על ידי הזוכה. לגוף המזמין יש זכות להטיל וטו על הפרויקט או על האדריכל שזכה בתחרות.[2][3][4] גם הדרישות והתקציב לפרויקט עלולים להשתנות, וגורמים לשינוי היעדים המקוריים של הפרויקט. תחרות התכנון מחדש של מרכז הסחר העולמי בשנת 2002 הייתה דוגמה לתחרות מתוקשרת שבה נותרו במבנה הסופי רק האלמנטים הבסיסיים של העיצוב הזוכה שתכנן דניאל ליבסקינד.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לתחרויות אדריכלים יש היסטוריה ידועה של מעל 2,500 שנה. מתחם האקרופוליס באתונה היה תוצאה של תחרות אדריכלים אותה הנהיג פריקלס בשנת 448 לפני הספירה, וכך גם מספר קתדרלות בימי הביניים.[5]
בתקופת הרנסאנס ביצעה הכנסייה פרויקטים רבים על ידי תחרויות אדריכלים, כמו המדרגות הספרדיות ברומא בתכנון האדריכל פרנצ'סקו דה סנקטיס (אנג'). בשנת 1419, נערכה תחרות לעיצוב הכיפה של קתדרלת סנטה מריה דל פיורה בפירנצה, וזכה בה פיליפו ברונלסקי שהתחרה מול לורנצו גיברטי. לפני כן, בשנת 1401 אחרי המוות השחור, ערכה גילדת הסוחרים בפירנצה, כפטרונית הבפטיסטריום של פירנצה מאז המאה ה-12, תחרות לעיצוב הדלתות של בית הטבילה לפי נושאים מסיפורי הברית הישנה. התבליט שהוגש בתחרות היה עקדת יצחק, וזכה בה גיברטי, שהתחרה מול ברונלסקי, יאקופו דלה קוורצ'ה, דונטלו, פרנצ'סקו ואלדאמברינה, סימונה דה קולה וניקולו ד'אריצו.[6] שופטי התחרות הציעו לברונלסקי לחבור אל גיברטי, אך ברונלסקי סירב ודרש בלעדיות על עיצוב הדלתות.
תחרויות אדריכלים פתוחות נערכו בסוף המאה ה-18 בארצות הברית, בריטניה, אירלנד, צרפת ושוודיה.[5] במאה ה-19 נערכו באנגליה ובאירלנד מעל ל-2,500 תחרויות בחמישה עשורים, כאשר מתוכן נערכו בלונדון 362 תחרויות. המכון המלכותי לאדריכלים בריטים ניסח מערכת כללים ראשונה בשנת 1839 וקובץ תקנות רשמי בשנת 1872. תקנות גרמניות הותקנו בשנת 1867, ובאותה תקופה החלה האגודה לקידום אדריכלות (הול') בהולנד לארגן תחרויות רעיוניות כדי לעורר את יצירתיות האדריכלים.[7] בצרפת ובגרמניה תחרויות אדריכלים הן חובה עבור כל מבני הציבור שבנייתם היא מעל עלות מסוימת.[1][8][9]
- תחרות לתכנון ארמון השלום בהאג, 1905
הצעה על ידי פ' ונדט, גרמניה, שזכתה במקום שלישי[10]
הצעה על ידי הנדריק פטרוס ברליג, הולנד
הצעה על ידי וילם קרומהוט, הולנד
הבניין שתוכנן על ידי הזוכה לואי מארי קורדונייה, צרפת[13]
ארמון השלום בבנייה, לפני 1913
ארמון השלום, האג, מבט מהאוויר, בין 1920 ל-1940
.png)
תחרויות אדריכלים בינלאומיות עיקריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחרויות האדריכלים החשובות ביותר הן התחרויות הבינלאומיות, שבהן מוגש מספר רב של הצעות, והתכנון הזוכה מגיע לכדי ביצוע.
| פרויקט | תמונה | מקום | שנה | זוכה (זוכים) | הצעות |
|---|---|---|---|---|---|
| הבית הלבן | .jpg) |  וושינגטון די. סי. | 1792 | ג'יימס הובן | 9 |
| מקדש ולהאלה |  |  דונאוסטוף (אנג') | 1816 | לאו פון קלנצה | |
| בית הפרלמנט הבריטי |  |  לונדון | 1835 | צ'רלס בארי (אנג') | 98 |
| רינגשטראסה |  |  וינה | 1858 | לודוויג פרסטר, פרידריך אוגוסט פון סטאש, אדוארד ואן דר נול ואוגוסט סיקרד פון סיקרדסבורג | 85 |
| האופרה של וינה | .JPG) | וינה | 1860 | אדוארד ואן דר נול ואוגוסט סיקרד פון סיקרדסבורג[14] | |
| בניין האופרה גרנייה |  |  פריז | 1860 | שארל גרנייה | 171 |
| רייקסמוזיאום |  |  אמסטרדם | 1863 | פייר קויפרס | |
| בתי המשפט המלכותיים |  |  לונדון | 1866 | ג'ורג' אדמונד סטריט | 11 |
| בניין הרייכסטאג |  | ברלין | 1872 | פול ולו | |
| בניין הבורסה הקודם באמסטרדם (אנג') |  | אמסטרדם | 1884 | הנדריק פטרוס ברליג | |
| מגדל אייפל |  | פריז | 1889 | גוסטב אייפל | |
| בנק הדואר האוסטרי לחיסכון (אנג') |  | וינה | 1903 | אוטו וגנר | |
| בניין עיריית סטוקהולם (אנג') |  |  סטוקהולם | 1903 | ראגנאר אוסטברג | |
| תחנת הרכבת של הלסינקי |  |  הלסינקי | 1903 | אליאל סארינן | 21 |
| ארמון השלום |  | האג | 1905 | לואי מארי קורדונייה ויוהאן אדריאנוס ג'רארד ואן דר סטיור | |
| מגדל טריביון | .jpg) | שיקגו | 1922 | ג'ון מיד האוולס וריימונד הוד | 260 |
| ארמון האומות |  |  ז'נבה | 1926 | אנרי-פול ננו (צרפת) וג'וליין פלגנהיימר (שווייץ); קרלו ברוגי (איטליה); קמיל לפברה (צרפת); יוזף ואגו (הונגריה) | 377 |
| ספריית לנין |  |  מוסקבה | 1928 | ולדימיר שצ'וקו | |
| אנדרטת אנזא"ק |  |  סידני | 1929 | צ'ארלס ברוס דליט | 117 |
| תחנת הרכבת רומא טרמיני | .jpg) |  רומא | 1947 | ליאו קאליני, אוג'ניו מונטורי, מאסימו קסטלצי, וסקו פאדיגאטי, אקילה פינטונלו ואניבלה ויטלוזי | |
| בית העירייה וכנסיית צלב השדות |  | סייניוקי | 1950 | אלוור אלטו | |
| בית האופרה של סידני |  | סידני | 1955 | ירן אוטזון | 233 |
| בניין עיריית טורונטו |  |  טורונטו | 1956 | ויליו רבל (אנג') | 500 |
| סטופרה (אנג') |  | אמסטרדם | 1967 | וילהלם הולצבאואר, סיס דאם, ברנרד ביז'ואט וג'רארד הולט | 804 |
| בית המשפט העליון של יפן |  |  טוקיו | 1968 | שין-איצ'י אוקדה | 217 |
| מרכז ז'ורז' פומפידו | פריז | 1971 | רנצו פיאנו וריצ'רד רוג'רס | 681 | |
| בית העלמין סן קטאלדו |  | מודנה | 1971 | אלדו רוסי וג'יאני בראגיירי | |
| הבניין הראשי של HSBC |  |  הונג קונג | 1979 | נורמן פוסטר | |
| בית הפרלמנט (קנברה) | .jpg) | קנברה | 1979 | רומאלדו ג'יורגולה | 329 |
| מוזיאון המדע והתעשיה (אנג') | פריז | 1980 | אדריאן פיינסילבר וסילבן מרסייה | ||
| גרנד ארש |  | פריז | 1982 | יוהאן אוטו פון ספרקלסן (אנג') | 420 |
| פארק דה לה וילט | .jpg) | פריז | 1982 | ברנרד טשומי | 471 |
| אופרה בסטיליה | פריז | 1983 | קרלוס אוט | 750 | |
| כיכר האמנות (אנג') | נים | 1984 | נורמן פוסטר | 12 | |
| מרכז התרבות שונאנדאי (יפנ') |  | פוג'יסאווה | 1985 | איצוקו הסגווה | 215 |
| התיאטרון הלאומי החדש טוקיו (אנג') |  | טוקיו | 1984 | טקהיקו יאנאגיסאווה וטאק אדריכלים[15] | 228 |
| טוקיו אינטרנשיונל פורום |  | טוקיו | 1987 | רפאל וינולי | 395 |
| נמל התעופה הבינלאומי של קנסאי | _taxiing_at_Kansai_International_Airport.jpg){kind=small} | אוסקה | 1988 | רנצו פיאנו | 48 |
| המוזיאון היהודי בברלין |  | ברלין | 1989 | דניאל ליבסקינד | 165 |
| ספריית אלכסנדריה |  אלכסנדריה | 1989 | סנופטה | 523 | |
| הספרייה הלאומית של צרפת | ,_Paris_-_Salle_Ovale.jpg) | פריז | 1989 | דומיניק פרו[16] | 244 |
| המרכז לתרבות יפן (צרפ')[17] | פריז | 1989–1990 | מסאיוקי יאמאנאקה, קנת ארמסטרונג וג'ניפר סמית | 453 | |
| מוזיאון גוגנהיים בילבאו |  |  בילבאו | 1991 | פרנק גרי | |
| מוזיאון קיאסמה לאמנות עכשווית |  | הלסינקי | 1992 | סטיבן הול | 516 |
| פורום התרבות האוסטרי בניו יורק (אנג') |  | ניו יורק | 1992 | ריימונד אברהם | 226 |
| הספרייה הדנית המלכותית (אנג') |  |  קופנהגן | 1993 | שמידט האמר לאסן[18] | 179 |
| מזח אוסנבאשי בנמל יוקוהמה (אנג') |  | יוקוהמה | 1995 | משרד אדריכלי חוץ, פרשיד מוסאווי (איראנית) ואלחנדרו זרה-פולו (ספרדי)[19][20] | 660 |
| מוזיאון פליקס נוסבאום |  | אוסנבריק | 1995 | דניאל ליבסקינד | 296 |
| גשר המילניום |  | לונדון | 1996 | נורמן פוסטר, סר אנתוני קארו ואובה ארוף | 200 |
| כיכר הפדרציה | .jpg) | מלבורן | 1997 | לָאבּ סטודיו אדריכלים | 177 |
| גאוסנטר מנס קלינט (אנג') |  | צוקי מן, האי מן | 2002 | פלה (פאל לייף הנסן) אדריכלים | 292 |
| מוזיאון האקרופוליס |  אתונה | 2009 | ברנרד טשומי ומיכאל פוטיאדיס[21][22] | ||
| בנייני הפילהרמונית של פריז (אנג') | פריז | 2011 | ז'אן נובל | 98 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Arctic Hotel, Youngarchitectscompetitions.com, "Some places may seem straight out of a fairy tale, but they exist in the real world. Rovaniemi is one of those places", Deadline 14th July 2021 (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 Jacques Cabanieu, Competitions and Architectural Excellence, Escholarship.org, Journal Places, 9(2), Placesjournal.org, 1 ביולי 1994 (באנגלית) (ארכיון)
- ↑ אדריכל יונתן פיק, תחרות אדריכלים, באתר Pick-arch.com, "בעיה נוספת בארץ היא שבפעמים רבות נערכת תחרות, מוכרז הזוכה ואילו לאחר מכן התחרות מבוטלת, והפרויקט נגנז או שנמסר לתכנון אדריכל אחר", 21 באפריל 2020
- ↑ האקדמיה ללשון העברית, תחרות פומבית דו-שלבית לתכנון מנווה האקדמיה ללשון העברית, באתר Isra-arch.org.il, "האקדמיה וכל גורם אחר מטעמה אינם מחויבים להוציא מהכוח אל הפועל את העבודה או העבודות שייבחרו בתחרות. אם האקדמיה או מי מטעמה יחליטו לבצע את הפרויקט, תהא האקדמיה או מי מטעמה רשאים להתקשר על פי שיקול דעתם הבלעדי עם כל אדריכל שיבחרו בקשר עם תכנון המנווה נשוא התחרות, והם רשאים לדרוש כל שינוי בתוכניות עפ"י שיקול דעתם מהמתכנן הזוכה ומכל אדריכל אחר שיבחרו. למען הסר ספק, ההתקשרות עם הזוכה בתחרות או כל מציע אחר או כל אדריכל אחר תהא על פי שיקול דעתה של האקדמיה או מי מטעמה ובהתאם להסכם שינוסח על פי תנאי האקדמיה. אם תחליט האקדמיה לבצע את ההצעה הזוכה מהצעות התחרות, יקוזז סכום הפרס שיינתן להצעה הזוכה מהתשלום המגיע לזוכה בגין ביצוע עבודת התכנון", מרץ 2020
- ↑ דקל גודוביץ, ניצחת – הפסדת: תחרויות האדריכלים בישראל הן פיקציה, ואין מי שיילחם, באתר Xnet, 1 ביוני 2016
- 1 2 SAFA (Finnish Association of Architects), 130 Years of Finnish Architectural Competitions, Arkitera.com (באנגלית) (ארכיון)
- ↑ דרור בורשטיין, הקוץ (הכנות לנסיעה לפירנצה), באתר Drorburstein.com, בתבליט העליון גרסת גיברטי לעקדת יצחק, ובתבליט התחתון גרסת ברונלסקי, 16 במאי 2014
- ↑ Maatschappij tot Bevordering der Bouwkunst, Maatschappij tot Bevordering der Bouwkunst / Archief (האגודה לקידום אדריכלות / ארכיון), באתר Zoeken.hetnieuweinstituut.nl, "Vanaf 1850 ontstonden in een aantal plaatsen zgn. afdelingen, bestaande uit leden en niet-leden van de Maatschappij. Zij hadden een eigen bestuur en ontplooiden hun eigen activiteiten, zoals het uitschrijven van prijsvragen", 2000 (בהולנדית)
- ↑ BMU (Bundesministerium für Umwelt, Naturschutz, Bau und Reaktorsicherheit – המשרד הפדרלי לאיכות הסביבה, שימור הטבע ובטיחות גרעינית), Richtlinie für Planungs-wettbewerbe – RPW 2013 (הנחיות לתכנון תחרויות), באתר Bmi.bund.de, 31 בינואר 2013 (בגרמנית)
- ↑ BDA, Richtlinien für Planungswettbewerbe RPW 2013, Bda-bund.de, 19 באוגוסט 2014 (בגרמנית) (ארכיון)
- ↑ Rens Steenhard, The Peace Palace Prize Competition: Third-Prize Winning Design by F. Wendt, Peacepalacelibrary.nl, "Wendt, the jury argued, had submitted a simple and straightforward design", 21 באוגוסט 2013 (באנגלית)
- ↑ The Peace Palace Prize Competition: Fourth-Prize Winning Design by Otto Wagner, Peacepalacelibrary.nl (באנגלית)
- ↑ The Peace Palace Prize Competition: Fifth-Prize Winning Design by Greenley and Olin, New York, Peacepalacelibrary.nl (באנגלית)
- ↑ The Peace Palace Prize Competition: Louis Cordonnier’s Prize-Winning Design, Peacepalacelibrary.nl, תרשים הבניין שהוגש על ידי קורדונייה אינו זהה לבניין הסופי (באנגלית)
- ↑ בית האופרה של וינה (Wiener Staatsoper), באתר Austriatravel.co.il, 15 באפריל 2020
- ↑ Takahiko Yanagisawa + TAK Architects Inc., Emporis.com, "New National Theatre Tokyo" (באנגלית)
- ↑ אורן אלדר, וולודרום ראשון בישראל: כך ייראה אולם תחרויות האופניים בהדר יוסף, באתר Xnet, 28 במרץ 2018, "דגם אחר הציג האדריכל הצרפתי דומיניק פרו (מתכנן הספרייה הלאומית בפריז), עם הוולודרום בברלין".
- ↑ Maison de la culture du Japon à Paris, Mcjp.fr (בצרפתית)
- ↑ מאת אסתר זנדברג, הספרייה החדשה, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2001, "הבניין, שתכננו האדריכלים שמידט-האמר-לאסן, מתנשא מעל מפרץ קופנהגן (חלקו הגדול טמון מתחת לפני האדמה) והוא פיסולי ודרמטי".
- ↑ נמל ביפאן, באתר בניין ודיור, פרויקט Yokohama של משרד האדריכלים FOA
- ↑ האדריכל אלחנדרו זרה פולו אצלנו בפקולטה, בעמוד הפייסבוק של ארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, 9 בינואר 2020
- ↑ אתר אתונה הישראלי, מוזיאון האקרופוליס, באתר Athens.co.il
- ↑ Michael Photiadis, The New Acropolis Museum, Athens, Photiadis.gr, "New National Theatre Tokyo" (באנגלית)
