מצרים
מראה
מִצְרַיִם
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מצרים |
| הגייה* | mitsrayim |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | צ־ר־ר |
| דרך תצורה | זוגי מן מצר |
| נטיות | |


- עם השוכן לאורך היאור: בפינה הצפונית־מזרחית של אפריקה, לחוף הים התיכון בצפון ולחוף הים האדום במזרח. בגלגולה הנוכחי, מדינה ערבית זו גובלת בצפון מזרח בישראל, במערב בלוב ובדרום בסודן.
- ”וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת כָּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת כָּל חֲכָמֶיהָ וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת חֲלֹמוֹ וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה“ (בראשית מא, פסוק ח)
- ”וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה“ (שמות יד, פסוק ח)
- ”בנות צלפחד נטלו שלשה חלקים בנחלה חלק אביהן שהיה עם יוצאי מצרים וחלקו עם אחיו בנכסי חפר ושהיה בכור נוטל שני חלקים“ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק ח, משנה ג)
- ”אין לי אלא שבארץ מצרים ושבארץ כנען, בשאר ארצות מנין“ (בבלי, מסכת פסחים – דף קיט, עמוד א)
- ”בְּשֵׁם אֲדֹנָי צְפִירַת מִצְרַיִם וְכַשְׂדִּים רָאִיתִי / צְמִיתֻת פָּרַס וְיָוָן צָפִיתִי“ (מסתאגיב, מאת ריה"ל, בפרויקט בן יהודה)
- ”ועדיין פרעה מלך מצרים חי, ועומד על פתח גיהינום ומודיע לכל הבאים שמה גבורותיו של הקדוש-ברוך-הוא“ (ממצרים ומים סוף, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
- ”הנה בא נשיא מצרים, / איך שמחתי לקראתו; / פירמידות בעיניים / ושלום במקטרתו“ (יהיה טוב, מאת יהונתן גפן)
גיזרון
[עריכה]- המילה משותפת למספר לשונות שמיות. כגון; אכדית, Muṣur; ארמית, ܡܨܪܝܢ (מצרין); ערבית, مِصْر (מִצְר); געז, məśr) ምሥር); חיתית, mi-iz-ri) 𒈪𒄑𒊑)
- נראה שמקורה במילה מֵצַר.
- צורת הזוגי משותפת גם לשפות אחרות (ראו אוגריתית, פיניקית, ארמית מצרית וסורית שהובאו לעיל). אין זה ברור ממה נובעת צורת הזוגי הזו והוצעו לה כמה הסברים. יש הסבורים כי היא משקפת את חלוקת מצרים העתיקה למצרים התחתונה ולמצרים העליונה[1], בדומה למשמעות צורת הזוגי בשם נַהֲרַיִם (ארץ הנהרות). מנגד יש הטוענים כי אין לצורת הזוגי של מִצְרַיִם כל משמעות, בדומה למילים מַיִם ושָׁמַיִם או בדומה לשמות מקומות אחרים כגון יְרוּשָׁלַיִם[2].
צירופים
[עריכה]תרגום
[עריכה] תרגום
|
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה]הערות שוליים
[עריכה]- ↑ ראו למשל: "אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו" (עורכים ראשיים אליעזר ליפא סוקניק, משה דוד קאסוטו) בערך "מצרים".
- ↑ למשל, רוביק רוזנטל כותב בבלוג באתר "רב מילים" בתאריך 28/5/2013: "צורת הזוגי מקובלת בשמות מקומות בעברית, ואף הוצמדה לירושלים לאחר חתימת המקרא".