משואה

מְשׁוֹאָה

לשון המקרא אסון, חורבן, הרס.
- ”יוֹם עֶבְרָה, הַיּוֹם הַהוּא; יוֹם צָרָה וּמְצוּקָה, יוֹם שֹׁאָה וּמְשׁוֹאָה, יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה, יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל.“ (צפניה א, פסוק טו)

לשון המקרא אסון, חורבן, הרס.
- ”אַךְ בַּחֲלָקוֹת תָּשִׁית לָמוֹ, הִפַּלְתָּם לְמַשּׁוּאוֹת.“ (תהלים עג, פסוק יח)
- ”גַּם כִּי אִוָּרֵשׁ וַאֲהַלֵּךְ שְׁחוֹחַ / וְהָיָה הַלֵּב לְמַשׁוּאוֹת זָרִים“ (שָׁם הָרֵי גוֹלָן, מאת רחל המשוררת, בפרויקט בן יהודה)

↑ המדקדקים מתלבטים לגבי השרש. על פי נקוד המסורה השין דגושה וזה מתאים לשרש נ-שׂ-א; אולם לפי הבנת הפסוק נראה שזהה למְשׁוֹאָה שלעיל, כלומר משורש שׁ-א-ה.

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	משוואה
הגייה^*	mishvaa
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	שׁ־ו־י/ה
דרך תצורה	משקל מִקְטָלָה
נטיות	ר׳ מִשְׁוָאוֹת; נ׳ מִשְׁוְאַת־, ר׳ מִשְׁוָאוֹת־

עברית חדשה [מתמטיקה] פסוק מתמטי בו ערך הביטוי בצדו השמאלי שוה לערך שבצדו הימני.
- הביטוי ‎2+2=4‏ הוא משוואה.

ערך בוויקיפדיה: משוואה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	משואה
הגייה^*	masua
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	נ־שׂ־א
דרך תצורה	משקל מַקְטוּלָה
נטיות	ר׳ מַשּׂוּאוֹת; מַשּׂוּאַת־, ר׳ מַשּׂוּאוֹת־

מדורת אש שמבעירים במקום גבוה על מנת שתראה למרחוק, לשם העברת מידע.
- ”כֵּיצַד הָיוּ מַשִּׂיאִין מַשּׂוּאוֹת, מְבִיאִין כְּלֻנְסָאוֹת שֶׁל אֶרֶז אֲרֻכִּין וְקָנִים וַעֲצֵי שֶׁמֶן וּנְערֶת שֶׁל פִּשְׁתָּן וְכוֹרֵךְ בִּמְשִׁיחָה, וְעוֹלֶה לְרֹאשׁ הָהָר וּמַצִּית בָּהֶן אֶת הָאוּר...“ (משנה, מסכת ראש השנה – פרק ב, משנה ג)

המילה אינה מופיעה במקרא עצמו, אך בידינו עדות לקיומה בתקופת המקרא, במכתבי לכיש מהמאה הששית לפני הספירה, בשנים שלפני החורבן.
מקביל לערבית שורש שׁ-וו-י ش و בהגיית שָׁוואה (شوى) שדה סמנטי "בעירה" , בהוראת צלוי ,מטוגן .

ערך בוויקיפדיה: משואה (איתות)

השורש נ־שׂ־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת חפ"נ וגם לגזרת נל"א.

נ־שׂ־א	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	נָשָׂא	נוֹשֵׂא (ב׳ פעוּל: נָשׂוּא,נָשׂוּי)	יִשָּׂא	שָׂא	לִשָּׂא אוֹ לָשֵׂאת
נִפְעַל	נִשָּׂא	נִשָּׂא	יִנָּשֵׂא	הִנָּשֵׂא	לְהִנָּשֵׂא
הִפְעִיל	הִשִּׂיא	מַשִּׂיא	יַשִּׂיא	הַשֵּׂא	לְהַשִּׂיא
הֻפְעַל	הֻשָּׂא	מֻשָּׂא	יֻשָּׂא	-אין-	-אין-
פִּעֵל	נִשֵּׂא	מְנַשֵּׂא	יְנַשֵּׂא	נַשֵּׂא	לְנַשֵּׂא
פֻּעַל	נֻשָּׂא	מְנֻשָּׂא	יְנֻשָּׂא	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	הִתְנַשֵּׂא	מִתְנַשֵּׂא	יִתְנַשֵּׂא	הִתְנַשֵּׂא	לְהִתְנַשֵּׂא