לדלג לתוכן

חרדים בישראל

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חרדים צעירים בירושלים, 2005

חרדים היא קטגוריה דמוגרפית במדינת ישראל המתייחסת לקבוצה דתית יהודית-אורתודוקסית בציבור הישראלי, המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה. זוהי אחת מקבוצות האוכלוסייה בעלות קצב הצמיחה הגדול ביותר בישראל.

הגדרת היהדות החרדית על ידי מדינת ישראל התרחבה לכלול קבוצות שונות ומגוונות יותר של יהדות חרדית, ובהם כעת נכללים: חסידים, חרדים ספרדים, חרדים ליטאים וחרדים מודרניים.

דמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדינת ישראל נמצא הריכוז הגדול ביותר בעולם של אוכלוסייה יהודית חרדית.[1] בעוד שבשנת 1948 היו בישראל בין 35,000 ל-45,000 יהודים חרדים, עד שנת 1980 היוו החרדים כ-4% מאוכלוסיית ישראל,[2] בשנת 2009 החרדים היוו כ-9.9% מאוכלוסיית ישראל, ובשנת 2017 מספר היהודים החרדים הגיע למיליון והם היוו כ-12% מאוכלוסיית ישראל. נכון לסוף שנת 2024 החרדים היוו כ-13.9% מכלל אוכלוסיית ישראל,[3][4] ונכון לסוף שנת 2025 כ-1.45 מיליון נפש, שהם 14.3% מאוכלוסיית ישראל.[5]

מספר החרדים החיים בישראל (באלפים)[5]

הציבור החרדי גדל בקצב מהיר כתוצאה משיעור הפריון הכולל של אוכלוסייה זו אשר עמד על 6.6 ילדים בממוצע לאישה בשנת 2019. על פי ממוצע השנים 2021–2023, שיעורי הפריון הם סביב 6.5 ילדים לאישה.[6][5] על פי ממוצע שנתון מ-2009 ועד 2025, האוכלוסייה צומחת בקצב של כ-4.2% בשנה.[5] למעלה ממחצית האוכלוסייה החרדית בישראל היא מתחת לגיל 19, וגילם החציוני הוא 16, לעומת 35 באוכלוסייה היהודית הכללית.[7] בין השנים 2016 ל-2020, כשליש מהתינוקות היהודים שנולדו בישראל השתייכו למשפחות חרדיות.[8]

הריבוי הטבעי הגבוה של האוכלוסייה החרדית בישראל עשוי, לדעת עוזי רבהון וגלעד מלאך, למלא תפקיד מכריע בשמירה על רוב יהודי במדינה גם בעתיד.[9] לצמיחה המואצת של האוכלוסייה החרדית בישראל צפויות להיות גם השלכות ניכרות על החברה, הכלכלה והתרבות של המדינה בעתיד.

רוב האוכלוסייה החרדית בישראל גרה בערים ירושלים, בני ברק, בית שמש, מודיעין עילית, אשדוד, ביתר עילית ואלעד. ערים אחדות, בהן צפת, טבריה, נוף הגליל, עפולה, חריש, גבעת זאב וערד, עברו גידול ניכר, בין שנת 2010 ל-2023, בשיעור החרדים באוכלוסייתן.[10] נכון לשנת 2023 38% מהאוכלוסייה גרים בירושלים ובני ברק, ועוד 25% בערי פרוור חרדיות כמו בית שמש, מודיעין עילית, ביתר עילית ואלעד.

האוכלוסייה החרדית בישראל מתחלקת באופן די שווה בין שלוש תת-קבוצות עיקריות: חסידים, חרדים ספרדים וליטאים,[11][12] כאשר לכל אחת מאותן תתי הקבוצות יש מנהגים ייחודיים, ומנהיגים משלהם. לצד תת-קבוצות אלה ישנן קבוצות קטנות יותר של אורתודוקסים מודרניים ונאו-אורתודוקסים.

תנועת החסידות מתחלקת לחצרות חסידיות רבות, בהן חסידות חב"ד, חסידות גור, חסידות תולדות אהרן, חסידות פשעווארסק, חסידות ויז'ניץ, חסידות קרלין, חסידות סאטמר, חסידות בעלז, חסידות ברסלב, חסידות פוריסוב, חסידות אלכסנדר, חסידות לעלוב, חסידות שומרי אמונים, חסידות תולדות אברהם יצחק, חסידות מודז'יץ וחסידות סלונים.

על פי מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, לצד שיעורי הגידול הגבוהים, כ-15%–17% מכל שנתון חרדי עוזבים את הקהילה בבגרותם – כ-3,000–3,500 אנשים בשנה[13].

אורח חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
משפחה חרדית בשכונת מאה שערים שבירושלים, אוקטובר 2019

כל קהילה חרדית מנהלת אורח חיים והתמקדות הלכתית ייחודית בראשות רבניה. בין הבולטים נמנים חרדים ליטאים, חרדים ספרדים וחסידים, המחולקים בין חצרות חסידיות רבות.

חלק משמעותי מהגברים החרדים בישראל מקדישים את חייהם ללימוד תורה, בעוד נשותיהם הן המפרנסות העיקריות של משפחותיהן. באוכלוסייה החרדית בישראל מקובל להתחתן בגיל צעיר ולהביא לעולם ילדים רבים. שיעורי הגירושים באוכלוסייה החרדית בישראל נמוכים במיוחד,[14] גיל הנישואין הממוצע עומד על כ-23 לגברים וכ-22 לנשים. זאת לעומת גיל הנישואין הממוצע באוכלוסייה היהודית הלא-חרדית גיל הנישואין הממוצע שעומד על כ-30 לגברים ו-28 לנשים.

הגברים החרדים בישראל מקפידים בלבוש חרדי הכולל חליפות, הקפדה על חולצות לבנות, וכובעים שחורים, בעוד שהנשים החרדיות בישראל מקפידות להתלבש בצניעות ונוהגות לשים כיסוי ראש או פאה נכרית.

האוכלוסייה החרדית בישראל נוהגת גם להקפיד להגביל במידה רבה את השימוש בטכנולוגיות מודרניות, כמו טלפונים חכמים והאינטרנט. חלה עליה משמעותית מ-28% שהשתמשו באינטרנט בשנים 2008-2009, ל-68% משתמשים באינטרנט ו-69% משתמשות באינטרנט, נכון לשנים 2023–2024. זאת לעומת שיעור המשתמשים באינטרנט באוכלוסייה היהודית הלא-חרדית שעלה בשנים אלו מ-70% ל-94%.

שיעורי העוני בחברה החרדית גבוהים משמעותית מהכלל ונכון לשנת 2023 הם עומדים על 33% מהמשפחות ו-45% מהילדים. נכון לשנת 2024, כרבע ממשקי הבית סובלים מחוסר ביטחון תזונתי. נכון לשנת 2022 ההכנסה הממוצעת נטו לנפש במשפחה חרדית היא כמחצית מההכנסה המקבילה באוכלוסייה הלא-חרדית.

נכון לשנת 2023–2024 שיעור הבעלות על דירות עומד על 75%. נכון לשנים אלו מחצית מבני ה-20+ מחזיקים ברישיון נהיגה וברכב זמין וחלה קפיצה משמעותית בשיעורם בעשורים האחרונים.

חינוך חרדי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתי הספר החרדיים מתמקדים בעיקר בלימודי דת, לרוב על חשבון מקצועות כמו מתמטיקה ומדעים. לאורך השנים הועלתה ביקורת על כך שגישה זו מקשה במיוחד על ההשתלבותם של חרדים בכוח העבודה בישראל משום שלחרדים רבים אין את המיומנויות הנחוצות להשתלבות בכוח העבודה המודרני. עם זאת, עבור הציבור החרדי ההתמקדות בלימודי התורה נחשבת כחיונית לכך שהם יצליחו לשמר את זהותם הדתית ואורח חייהם.

בשנת 2014 הוקם במשרד החינוך מסלול החינוך הממלכתי־חרדי.

החינוך החרדי בענייני אישות ומשפחה, כולל הלכות שמירת נגיעה, נישואים על פי ההלכה ונידה.

בשנת הלימודים 2008-2009 16% מתלמידי י"ב חרדים היו זכאים לתעודת בגרות. נכון לשנת הלימודים 2022–2023 היה שיעורם 15%.

בשנת הלימודים 2008-2009 31% מתלמידות י"ב חרדיות היו זכאיות לתעודת בגרות. נכון לשנת הלימודים 2022–2023 היה שיעורן 77%. חדירת בחינות הבגרות לתיכונים של רשת "בית יעקב" הובילה למצב שבו רוב מוחלט של הבנות החרדיות ניגשות לפחות לבחינת בגרות אחת.

תעסוקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – חברת הלומדים, תעסוקת חרדים בישראל

קיימות תוכניות מגוונות ורבות לעידוד תעסוקת חרדים ובני ישיבות ושילובם בכלכלה הישראלית; בין אם דרך משרד העבודה, רשויות מוניציפליות או עמותות. בנוסף קיים סעיף תיעדוף כאפליה מתקנת של חרדים בהגשת מועמדות למשרות ממשלתיות.[15][16] עם זאת הכנסתם החודשית של החרדים נמוכה משמעותית מזו של שאר משקי הבית בישראל, כ-15,000 ש"ח (ברוטו) לעומת 23,000 ש"ח במשפחה חילונית (נתוני 2021).

תעסוקת גברים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמדת לימוד התורה כממלא את מרבית תוכן חיי המעשה של הגברים נחשבת לסמל חרדי. מתוך יחס ערכי זה ללימוד התורה, ממעטים החרדים בלימודי חול במוסדות החרדיים המיועדים לגברים (להוציא לימודי חשבון בסיסי ודקדוק). בזרמים החרדיים השונים אין אחדות דעים בדבר האיזון הנכון בין תורה ועבודה. בעשורים האחרונים גברה ההשקפה כי לימוד התורה הוא תפקידו העיקרי של היהודי, אף במחיר חיי דחק. החרדים הדוגלים בהשקפה זו משתדלים (במידת האפשר) למלא את יומם בלימוד תורה, ורבים מהם אינם עוסקים במשלח יד כלשהו, כאשר בדרך כלל נשותיהם עובדות ומפרנסות את הבית.[17] בחברה החרדית בישראל, ובמיוחד בציבור הליטאי, מקובל שהגבר החרדי לומד בכולל ואינו עובד במרבית חייו, והאישה נושאת בעול פרנסת המשפחה. נכון ל-2009 61% מהנשים החרדיות עובדות לעומת 52% בלבד מהגברים החרדיים.[18] תופעות אלו של בעל לומד ואשה עובדת נפוצות יותר בציבור הליטאי. בציבור החסידי והספרדי ישנו מספר גדול יותר של גברים העובדים לפרנסתם.

בחברה החרדית שמוצאה מאירופה, הנוהג המקובל עד שנות ה-50 של המאה ה-20 היה שרוב הנערים לומדים מקצוע שיפרנס אותם, רק בראשית שנות ה-50 החל התהליך של יצירת "חברת לומדים" לצבור תאוצה בכל החברה החרדית, תחת הנהגתו של החזון איש.[19] ההשקפה המעדיפה באופן מובהק את לימוד התורה על פני העבודה, התחזקה בעיקר בארץ, לאחר השואה, מתוך תפיסה שלאחר חורבן עולם התורה באירופה יש לשקם אותו אף במחיר הפרת האיזון בין תורה לעבודה. בעבר, רוב החרדים ואפילו רבנים חשובים עסקו לפרנסתם בעסקים קטנים, כגון קמעונאות ומסחר. התמיכה הסוציאלית ממשלתית לישיבות ולכוללים תרמה רבות להתחזקות מגמה זו. לעומת החרדים החיים במדינת ישראל, החרדים החיים בחוץ לארץ נוטים יותר להשתתף בשוק העבודה.[20]

בסוף שנות ה-90 החלו להישמע יותר ויותר קולות בתוך המגזר החרדי שקראו ליציאה לעבודה וללימוד מקצועות מודרניים. הדבר נבע בעיקר ממצוקה כלכלית גוברת והולכת, ומהקושי לקיים את עולם התורה שהגיע לממדים גדולים. בעקבות זאת נפתחו מכללות ללימוד מקצועות כעריכת דין, ראיית חשבון, ניהול עסקים, אדריכלות, מחשבים ועוד, שנועדו לבני המגזר החרדי ומותאמים לאורח חייהם. ועם זאת, על פי דוח מבקר המדינה (מאי 2025), למרות השקעה של כ-1.7 מיליארד ש"ח בשנים 2011–2022, רק כ-17 אלף חרדים למדו במוסדות להשכלה גבוהה, כאשר יותר ממחציתם (53%) למדו לתארים בתחום החינוך.[21]

על-פי נתוני הלמ"ס לשנת 2013, רוב של 56% מהגברים החרדים בישראל מועסקים[22] (בהשוואה ל־90% בציבור הגברים היהודים שאינם-חרדים[22]). בין 2015–2019 שיעור התעסוקה של גברים חרדים נתקע סביב ה-52%,[17][23] אך בשנת 2023 הוא שב ועלה ל-56%.[24] על פי שנתון החברה החרדית בישראל, נכון ל-2024–2025 שיעור התעסוקה שלהם עומד על 54%.

נכון ל-2023 ההכנסה הממוצעת של עובדים ועובדות חרדים עומדת על 56% בלבד מזו של עובדים לא-חרדים, עקב עבודה בהיקף שעות קטן יותר ובענפים רווחיים פחות, כמו חינוך, שבו מועסקים 30% מהגברים החרדים לעומת נוכחות נמוכה מאוד בהיי-טק, סביב ה-4.8%. ההכנסה הממוצעת של גברים חרדים עומדת על 49% מזו של גברים יהודים לא-חרדים.

לפי שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2025[25], אשר ערך ד"ר גלעד מלאך, שיעור התעסוקה של גברים חרדים בגילי העבודה העיקריים (25-66) נמצא במגמת ירידה: מ-55.5% בשנת 2023, ל-54% בשנת 2024, ול-53.3% בנתוני שלושת הרבעונים הראשונים של 2025. עורכי השנתון סיכמו: "הנתונים משקפים עשור של עמידה במקום ואף ירידה בשילוב גברים חרדים, בניגוד לעשור שקדם לו שהיה עשור של תנופה". נתוני הלמ"ס אישרו את מגמת הירידה. בקרב הנשים החרדיות, לעומת זאת, שיעור התעסוקה נותר יציב וקרוב לזה של יהודיות לא-חרדיות (81% לעומת 82.5%).

תעסוקת נשים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחברות שמרניות ומסורתיות שיעור תעסוקת הנשים בדרך כלל נמוך בהרבה משיעור תעסוקת הגברים, זאת בין היתר בשל הציפייה השמרנית מהאישה שתתמקד בניהול משק הבית ובגידול הילדים, וכן בשל הגבלות על מרחב פעילותה של האישה מטעמי צניעות.[26] גם בחברה החרדית מקובל כי הטיפול בבית ובילדים מוטל בעיקר על האישה. עם זאת, על פי נתוני הלמ"ס שיעור התעסוקה של נשים חרדיות בישראל גדול באופן משמעותי משיעור התעסוקה של גברים חרדים. בשנת 2013 עמד היה השיעור בקרב נשים חרדיות 70% מול 56% בקרב גברים חרדים, זאת בשל קיומה של "חברת הלומדים" שלפיו הגברים מקדישים את חייהם ללימוד תורה והנשים הופכות להיות במקרים רבים המפרנסות העיקריות של המשפחה.

השכלתן של רוב הנשים החרדיות מבוססת לרוב על תעודות שהן מקבלות בשל לימודיהן בסמינר בשנים י"ג-י"ד: בעיקר תעודות הוראה, תעודות הכשרה מקצועית והנדסאיות. רוב בוגרות התיכונים החרדים אינן בעלות תעודת בגרות. במרץ 2012 הודיע גדעון סער, שר החינוך, כי מבחני החוץ הנהוגים במוסדות אלה (מבחני סאלד) יוכרו כ-11 יחידות בגרות. בתארים מסוימים מזכים מוסדות אקדמיים את בעלי תעודות ההכשרה במספר מסוים של נקודות זכות. על מנת להשלים תואר אקדמי צריכות בוגרות הסמינרים להשלים בגרויות ולהתחיל את לימודיהן המקצועיים מההתחלה (בעלות תעודת הנדסאי מקבלות נקודות זכות תמורת התעודה שלהן). גם גיל החתונה המוקדם בקרב נשים חרדיות מקשה עליהן להשלים לתואר. על פי נתונים של הלמ"ס לשנת 2008, רק ל–17.6% מהנשים החרדיות יש תואר אקדמי, לעומת 39% במגזר היהודי הלא-חרדי.[27] מחקר של מוסד שמואל נאמן מצא כי הנשים שהשתלבו באקדמיה מאופיינות בגיל מבוגר בהשוואה לחברה הכללית, ובמספר ילדים נמוך יותר מהממוצע בציבור החרדי.[28]

תחום הלימוד הנפוץ ביותר לנשים חרדיות בישראל הוא הוראה בבתי ספר ובגני ילדים של הקהילה החרדית. בתחילת שנות ה-2000, בשל היעדר משרות הוראה לכל הבוגרות, נוספו תחומי עבודה חדשים בהם עוסקות הנשים החרדיות, כמו תכנות מחשבים, הנהלת חשבונות, ייעוץ מס, גרפיקה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, אדריכלות, עיצוב פנים, עבודה סוציאלית, טלמרקטינג, ומזכירות. דוגמה לכך ניתן לראות במודיעין עילית, בה הוקם מתחם תעסוקתי המיועד לנשים חרדיות בלבד ובו חברות היי-טק.[29]

נשים חרדיות מתאפיינות בשיעור גבוה של תעסוקה בתחום החינוך. בשנת 2011 כ-35% מהנשים החרדיות העובדות עסקו בחינוך, לעומת כ־17% משאר הנשים היהודיות. הן עובדות גם בהיקף משרה נמוך: רק 10% מהנשים החרדיות עובדות 43 שעות שבועיות או יותר (לעומת כשליש בקרב שאר היהודיות), ו-46.6% מקבלות שכר מתחת לשכר המינימום. הדבר נובע בעיקר מהמספר הרב של ילדים. כתוצאה כך היא מתקשה לעמוד בעבודה במשרה מלאה לצד גידול הילדים. גם נשים חרדיות המועסקות במקצועות הנחשבים רווחיים מרוויחות פחות. בתחום ההייטק דווחו פערים בגובה המשכורת שהגיעו ל-30%, בביצוע עבודה זהה. גם בתחום זה, חרדיות רבות מעדיפות תנאים נוחים לאם עובדת, גם על חשבון פוטנציאל נמוך להשתכרות וקידום.[30]

לצד תרומתן המכרעת של הנשים החרדיות לקיום חברת הלומדים, יציאת האישה החרדית לעבודה והשכלתה גרמו בפועל לשינוי מבנה המשפחה השמרנית. כעת, כשהגבר עסוק רוב יומו בלימוד תורה, הפכה האישה למשכילה יותר (בכל הנוגע להשכלה שאינה תורנית) ולמפרנסת העיקרית. בעבר, למדו כל בנות הסמינרים של בית יעקב חינוך. בעקבות רוויה בתחום זה הוכנסו מקצועות אחרים. כגון אדריכלות, עיצוב פנים, היי-טק, ראיית חשבון, ייעוץ מס, וכדומה.[31] שינויים אלו והאיום על מבנה המשפחה המסורתי היו לצנינים בעיני חלק מהרבנים. בכנס שנערך ב-2015 עבור מנהלי סמינרים, יצאו רבנים בהוראה כי המוסדות החרדים לא יכירו בתארים אקדמאיים. הרב נתן זוכובסקי, ראש ישיבת גאון יעקב, אמר: "איך הוא (הבעל) יכול להיות בעל דעה כשהיא מביאה את הדברים הגדולים (המשכורת). אם היא מתחילה להביא משכורות גבוהות ומוגזמות בגלל המכללות שהיא למדה ובגלל ההשתלמויות שיש לה - זה סכנה לכל מבנה הבית". הרב דוד כהן, ראש ישיבת חברון, אמר כי אישה שמפתחת קריירה "זה הרס גדול", מאחר שהיא עלולה לזלזל בבעלה, שמקדיש את חייו ללימוד התורה.[32] דברים דומים אמר הרב קסלר, רבה של קריית ספר, בשם הרב מיכל יהודה לפקוביץ.[33]

על-פי נתוני הלמ"ס לשנת 2021, אחוז הנשים החרדיות בישראל המועסקות הגיע לשיא של 83%, נתון דומה לאחוז הנשים בחברה היהודית שאינה חרדית.[34] על פי שנתון החברה החרדית בישראל, נכון ל-2024–2025 שיעור התעסוקה שלהן 81%

נכון ל-2023 ההכנסה הממוצעת של עובדים ועובדות חרדים עומדת על 56% בלבד מזו של עובדים לא-חרדים, עקב עבודה בהיקף שעות קטן יותר ובענפים רווחיים פחות, כמו חינוך, שבו מועסקות 42.5% מהנשים לעומת נוכחות נמוכה מאוד בהיי-טק, סביב ה-4.9%. .ההכנסה הממוצעת של נשים חרדיות עומדת על 67% מזו של נשים יהודיות לא-חרדיות.

תעסוקה של יוצאים בשאלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים של עמותת יוצאים לשינוי ומכון ג'וינט-ברוקדייל מצאו כי יוצאי החברה החרדית מציגים שיעורי תעסוקה ורמות הכנסה הנמוכים מהממוצע היהודי, פערים המיוחסים בעיקר לחסרים בלימודי ליבה ממוסדות החינוך החרדי.[35][36]

השפעה פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמונה פנורמית בהפגנת החרדים נגד גיוס בני ישיבות בשנת 2014

לאוכלוסייה החרדית בישראל יש כוח פוליטי ניכר בפוליטיקה הישראלית, בעיקר בזכות מפלגות פוליטיות חרדיות כמו ש"ס ויהדות התורה אשר לעיתים רבות ממלאות תפקיד מרכזי בהרכבת הקואליציה של ממשלות ישראל. המפלגות החרדיות נוהגות להקפיד לקדם מדיניות ממשלתית התואמת את האינטרסים של האוכלוסייה החרדית בישראל, כמו הגדלת התמיכה הכספית בישיבות, ולוודא שהגברים החרדים יהיו פטורים מלשרת בצה"ל.

אף על פי שבאופן מסורתי, גם בגולה, חרדים נטו להתיישב ולהשתקע בערים הגדולות או בכפרים רשמיים של המדינה בה גרו, בעשורים האחרונים הוקמו יישובי התנחלויות ישראליות בעלות צביון חרדי.[37]

היבט כלכלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי מחקר של חברת הייעוץ האסטרטגי שלדור[38][39], שאושש בידי ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ופרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, התרומה הפיסקלית של יהודי לא-חרדי במהלך חייו עומדת על 873 אלף שקל. מנגד, התרומה הפיסקלית של אזרח חרדי לאורך חייו שלילית: המדינה משקיעה בו 895 אלף שקל יותר ממה שהוא מכניס לקופתה. באשר להוצאה החודשית הממוצעת של המדינה למשק בית, זו עומדת על 17,900 שקל למשפחה חרדית, 15,300 שקל למשפחה ערבית ו-13,350 שקל למשפחה יהודית לא-חרדית.

במחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה בנושא השתלבות החרדים בשוק העבודה ותשלומי מיסים דווח כי בשנת 2023 שילם כל פרט חרדי רק 28% מהמיסים הישירים ששילם יהודי לא-חרדי. האוכלוסייה החרדית, המהווה 14% מהאוכלוסייה היהודית בגילי העבודה העיקריים, שילמה כ-4% בלבד מהמיסים הישירים במשק. רק 23% מהגברים החרדים מגיעים לסף המס ומשלמים מס הכנסה, בהשוואה ל-62% מהגברים היהודים הלא-חרדים. עיבוד מקביל של הלמ"ס לסקר ההכנסות מצא כי משקי בית חרדים אחראים על 2% בלבד מכלל תקבולי מס הכנסה במשק.

על פי נתוני משרד האוצר לשנת 2022, קיימים פערים גדולים בשיעור משקי הבית החרדיים והיהודיים הלא־חרדיים הזכאים להטבות שונות: 24% מהחרדים זכאים למשכנתה בתנאים מוטבים, לעומת 2% מהיהודים הלא־חרדים. 21% זכאים למענק לרוכשי דירה בפריפריה או לסיוע בשכירות ארוכת טווח, לעומת 1%. 72% ממשקי הבית החרדים זכאים להנחה בארנונה, לעומת 17%. 28% זכאים לסבסוד מעונות יום לפעוטות עד גיל 3, לעומת 4%. 64% זכאים להטבה בצהרונים מגיל גן חובה עד כיתה ג', לעומת 9%. 95% זכאים להנחה בתחבורה הציבורית, לעומת 23%. ו־68% זכאים לקצבת ילדים, לעומת 44%. בתוכניות לרכישת דירה בהנחה הפער אינו גדול: 21% ממשקי הבית החרדיים זכאים להטבה, לעומת 18% ממשקי הבית היהודיים הלא־חרדיים.[40][41][42]

אינטגרציה חברתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סטיקר בבני ברק במהלך מלחמת חרבות ברזל עם הכיתוב: "כולם מכריזים לבג"ץ - לכלא! ולא לצבא"
ערכים מורחבים – תעסוקת חרדים בישראל, גיוס חרדים לצה"ל

שילוב האוכלוסייה החרדית במשק הישראלי נותר אתגר משמעותי עד היום. בעוד ששיעור התעסוקה של הנשים החרדיות נע סביב 83%, בדומה לזה של הנשים היהודיות הלא חרדיות בישראל, שיעור התעסוקה בקרב הגברים החרדים נמוך בהרבה. פער זה נובע מכך שמרבית הגברים החרדים מקדישים את רוב חייהם ללימוד תורה בישיבות ובכוללים. בנוסף לכך, נשים חרדיות רבות עובדות במשרה חלקית משום שהן מקדישות זמן רב בגידול מספר רב של ילדים, ומשום שבעליהן מתמקדים בלימודי תורה.

נקודות החיכוך המרכזיות בחברה בישראלית בין האוכלוסייה החרדית בישראל ליתר האוכלוסייה הישראלית כוללות את סוגיית הפטור משירות צבאי המוענק לרוב האוכלוסייה החרדית בישראל, וכן השתתפותם הנמוכה יחסית בכוח העבודה בישראל, כאשר לטענת חוקרים שונים בישראל, הדבר עלול בעתיד להוות נטל קשה מנשוא עבור כלכלת ישראל כאשר שיעור החרדים בחברה הישראלית יהיה גדול באופן ניכר יותר.[43][44]

הדרת חרדים בימי ראשית מדינת ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מימי בנימין זאב הרצל והקונגרס הציוני העולמי הראשון ולאורך שנות ההסתדרות הציונית העולמית וממשלת ישראל מדוד בן-גוריון ועד גולדה מאיר החרדים סווגו כאישיות לא רצויה במרקם הפוליטי, באופי מדינת ישראל הרצוי, ולא כדמות הצבר הרצוי.[45]

ניכור זה בא לידי ביטוי אף ברצח הפוליטי הראשון ביישוב היהודי בארץ ישראל של יעקב ישראל דה האן, ובאדישות החרדית בהתייחס לטרגדיית רצח רבין.[46]

בן-גוריון הצהיר כי לעולם לא יקים ממשלה עם המפלגות החרדיות, ערביות או הקומוניסטיות. תוך ויתור על גיוס אלו לשירות כוחות המחתרות העבריות הלגיטימיות בארץ ישראל, צה"ל, ומלחמת העצמאות בימי ראשית המדינה ויתר מלחמות ישראל הראשונות שנלוו לה. במגמה זו המשיכו יתר ראשי ממשלות ישראל ממפלגת מפא"י עד לזמנה של גולדה מאיר. חרדים שכן התגייסו, או שנאלצו להתערות באורח החיים הצבאי חילוני ובעגה צה"לית או שלא קודמו בצבא. עד הקמת פלוגות חרדיות לגברים כמו נצח יהודה שם מתאפשר ללוחמים כשרות מלאה גלאט מהדרין, שמירת מצוות, לרבות 3 תפילות ביום. אף על פי שעד היום קשה למשרתי צבא חרדים להתקדם בדרגות הצבאיות אלא אם גויסו לרבנות הצבאית. לנשים חרדיות טרם נמצא פתרון צבאי הולם.[47][48]

פריסה גאוגרפית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימת מגמה של התנגדות להתיישבות חרדים ביישובים מעורבים, כמגמת ג'נטריפיקציה היוצרת שינוי מרקם החיים ביישובים שונים, כהתחרדות של אזורי מגורים ואורח החיים ביישוב.[49][50]

שם אחוז החרדים ביישוב אחוז החרדים מתוך היהודים ביישוב אחוז היהודים ביישוב כולו חבל ארץ
ירושלים 29.5% 51% 56.9% הרי יהודה
בני ברק 95% 95% 100% מישור החוף
בית שמש 73.2% 73.7% 99% הרי יהודה
מודיעין עילית 99.6% 99.6% 100% הרי בנימין
ביתר עילית 100% 100% 100% הרי יהודה
אלעד 94% 94% 100% שפלת יהודה
אשדוד 22.4% 28% 88.7% מישור החוף
פתח תקווה 9% 11% 92% מישור החוף
חיפה 6% 8% 73.1% הכרמל
רחובות 9% 10.5% 94% שפלת יהודה

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ Haredim (Charedim), or Ultra-Orthodox Jews, My Jewish Learning
  2. ↑ Lintl, Peter (2020). "The Haredim as a challenge for the Jewish State: the culture war over Israel's identity". Stiftung Wissenschaft und Politik. German Institute for International and Security Affairs: 5–6, 10. doi:10.18449/2020RP14.
  3. ↑ "Statistical Report on Ultra-Orthodox Society in Israel". The Israel Democracy Institute (IDI).
  4. ↑ "Statistical Report on Ultra-Orthodox Society in Israel 2023". The Israel Democracy Institute (IDI). 2023.
  5. 1 2 3 4 שנתון החברה החרדית בישראל 2025, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
  6. ↑ שנתון החברה החרדית 2020, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
  7. ↑ שנתון החברה החרדית בישראל, 2019 - המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמוד 11
  8. ↑ דן בן דוד, הילודה בישראל – אשליות ועובדות לגבי החרדים, באתר כלכליסט, 12 ביוני 2023
  9. ↑ עוזי רבהון וגלעד מלאך, מגמות דמוגרפיות בישראל, ירושלים תשס"ט, עמ' 37-36
  10. ↑ אתר למנויים בלבד טלי חרותי-סובר, "אדם קם בבוקר ומגלה כולל צמוד לבית": המהפך השקט ב-21 יישובים בישראל, באתר TheMarker‏, 16 בינואר 2026
  11. ↑ איתן רגב וגבריאל גורדון, מאפייני שוק הדיור ופריסתה הגיאוגרפית של האוכלוסייה החרדית בישראל, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, בפרט בעמ' 16-15
  12. ↑ שנתון החברה החרדית
  13. ↑ איתן רגב וגבריאל גורדון, מגמות ההצטרפות והעזיבה במגזר החרדי, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, עורך הסדרה: גלעד מלאך, ‏פברואר 2021
  14. ↑ החרדים - תפרוסת גאוגרפית, ומאפיינים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים של האוכלוסייה החרדית בישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יולי 2004
  15. ↑ גלעד מלאך, שילוב חרדים בתעסוקה, יעדים ותוכניות לשנת 2030, המכון הישראלי לדמוקרטיה
  16. ↑ שלמה טייטלבאום, הממשלה אישרה הקצאת 70 מיליון שקל לתוכניות תעסוקה לחרדים, באתר כלכליסט, 23 ביוני 2024
  17. 1 2 אריאל קרלינסקי, השכלה, תעסוקה והשתכרות של גברים חרדים במבט ארוך־טווח: האם הפערים מצטמצמים?, פורום קהלת לכלכלה, 2021
  18. ↑ סקר חברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנערך ב-2009.
  19. ↑ אהוד (אודי) שפיגל, "ותלמוד תורה כנגד כולם" - חינוך חרדי לבנים בירושלים, מכון ירושלים לחקר ישראל, 2011, עמ' 40.
  20. ↑ עמירם גונן, מהישיבה לעבודה, הניסיון האמריקני ולקחים לישראל, ירושלים 2000
  21. ↑ דוח מבקר המדינה (מאי 2025)
  22. 1 2 אביטל להב, הלמ"ס: 56% מהגברים החרדים מועסקים, באתר ynet, 14 בינואר 2015
  23. ↑ שקד אילת, "גבר חרדי לא יעזוב ישיבה בשביל שכר מינימום. צריך לדאוג לתעסוקה איכותית", באתר ynet, 4 בפברואר 2022
  24. ↑ שחר אילן, יוקר המחיה שולח את הגברים החרדים לשיעור שיא בתעסוקה, באתר כלכליסט, 2 באוגוסט 2023
  25. ↑ שנתון החברה החרדית בישראל 2025, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
  26. ↑ ראו למשל לגבי נשים מוסלמיות בישראל: יהודית קינג, דניז נאון, אברהם וולדה-צדיק וג'ק חביב, תעסוקת נשים ערביות בנות 64-18, פרסום של המרכז לחקר מוגבלויות ואוכלוסיות מיוחדות
  27. ↑ אתר למנויים בלבד ליאור דטל, מגמה מדאיגה בציבור החרדי: עלייה תלולה בשיעור בעלי השכלה יסודית בלבד, באתר TheMarker‏, 27 בנובמבר 2013
  28. ↑ אתר למנויים בלבד ליאור דטל, הצלחה חלקית לשילוב חרדים באקדמיה - התוכנית אפקטיבית בעיקר לנשים, באתר TheMarker‏, 16 ביולי 2015; מסמך עמדה - תעסוקת הנשים החרדיות בישראל 2014, מחקר שהוזמן על ידי חה"כ עליזה לביא המסקר את תעסוקת הנשים החרדיות בישראל 2014.
  29. ↑ גליה ימיני‏, כבר לא חרדות לפרנסתן: מודיעין עילית הפכה למעצמה תעסוקה לנשים חרדיות, באתר וואלה, 22 בפברואר 2008
  30. ↑ מסמך עמדה - תעסוקת הנשים החרדיות בישראל 2014, מחקר שהוזמן על ידי ח"כ עליזה לביא המסקר את תעסוקת הנשים החרדיות בישראל 2014
  31. ↑ אתר למנויים בלבד דוד ספיבק, עבודה, אינטרנט, מימוש עצמי: האשה החרדית יוצאת אל האור, באתר הארץ, 7 בינואר 2020
  32. ↑ יקי אדמקר‏, רבנים מרכזיים על לימודי נשים: "שורפים יותר מכבשני אושוויץ", באתר וואלה, 3 בדצמבר 2015
  33. ↑ החרדיות, עונה 1, פרק 1, באתר חדשות 13, 9 בספטמבר 2019
  34. ↑ שחר אילן, בלעדי לראשונה: חרדיות הגיעו לשיעור תעסוקה כמו השאר, באתר כלכליסט, 10 בפברואר 2022
  35. ↑ ג'וינט-ברוקדייל, ‏2024
  36. ↑ שנתון יוצאים עם נתונים, ‏2024
  37. ↑ כהנר, לי, יוסף שלהב, and יוסי שלהב. "Ultra-orthodox settlements in Judea and Samaria/התנחלויות חרדיות ביהודה ושומרון." סוגיות חברתיות בישראל (2013): 41-62.
  38. ↑ שחר אילן, הנזק מאי השתלבות החרדים בשוק העבודה: 54 מיליארד שקל בשנה, באתר כלכליסט, 21 באפריל 2025
  39. ↑ שנתון החברה החרדית בישראל 2025, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
  40. ↑ יובל שדה, הסנקציות יוכבדו? המסמך שחושף מי באמת נהנה מהטבות המדינה, באתר מאקו, 19 באוגוסט 2026
  41. ↑ שחר אילן, עד פי 7 סיכוי להנחה: כך בנתה המדינה את קומבינת ההטבות לחרדים, באתר כלכליסט, 20 באוגוסט 2026
  42. ↑ פי 21 במענקי דיור: נתוני הפערים לטובת החרדים נחשפים, באתר כיפה, 19 באוגוסט 2026
  43. ↑ אתר למנויים בלבד מירב ארלוזורוב, גירעון של 10.5% עד 2050: "בלי שילוב החרדים והערבים כלכלת ישראל לא תשרוד", באתר TheMarker‏, 19 במאי 2013
  44. ↑ חרדים לעתיד // ניצה (קלינר) קסיר |, באתר תלם, ‏2020-05-19
  45. ↑ נויברגר, בנימין. "בין אידאולוגיה לסוציולוגיה: המפלגות בישראל 1950-2000." State & Society/מדינה וחברה 1.1 (2001): 79-87.
  46. ↑ מס-צפתי, חגית. "Rabin's Murder Through the Haredi (ultra-Orthodox) Prism/רצח רבין בעיניים חרדיות." קשר (2000): 88-98.
  47. ↑ שפיגל, אודי. "החרדים," העם" ו" צבא העם": השיח על'גיוס חרדים לצבא'כביטוי למאבק על שימור הזהות הקולקטיבית בישראל." Politika: The Israeli Journal of Political Science & International Relations/פוליטיקה: כתב עת ישראלי למדע המדינה וליחסים בינלאומיים חוברת 16 (2007): 67-91.
  48. ↑ שטדלר, נורית. "Taboos, Dreams and Desires: Haredi Conceptions of Militarism and the Military/הצבא בעיני החרדים: חלום, פנטזיה ויצר הרע." סוציולוגיה ישראלית (2004): 69-90.
  49. ↑ שטרוך, נעמי, and שלום שוורץ. "Perceptions of conflict with haredim, perceptions of differences in basic values, and expressions of antagonism toward haredim/תפיסת קונפליקט עם חרדים, תפיסת ערכיהם הבסיסיים ואנטגוניזם של לא-חרדים כלפי חרדים." מגמות (1989): 5-26.
  50. ↑ חסון, שלמה. "The Struggles over Jerusalem/המאבקים על דמות ירושלים." ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה (2007): 389-397.
  51. ↑ ישי רוזן-צבי, המיעוט השולט, באתר ynet, 26 במרץ 2026
קבוצות בחברה הישראלית (ישראלים)
ישראלים לפי דת יהודים • נוצרים • מוסלמים • דרוזים • בהאים • שומרונים
העבריים מדימונה • עדי יהוה • יהדות משיחית • סובוטניקים
יהודים אשכנזים • ספרדים • מזרחים • הודים • אתיופים • יוצאי ברית המועצות
חילונים • מסורתיים • דתיים לאומיים • חרדים
אורתודוקסיים • קונסרבטיביים • רפורמים • קראים
ערבים בדואים • ערבים-נוצרים • אחמדים • מדנים • פלאחים • עלווים
מיעוטים צ'רקסים • צוענים • ארמים
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=חרדים_בישראל&oldid=43798766"