לדלג לתוכן

יהודה בר יקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהודה בר יקר
לידה המחצית השנייה של המאה ה־12
פרובאנס
פטירה סביב 1220 לכל המוקדם
ד'תתק"פ
מקום פעילות פרובאנס, ברצלונה
חיבוריו פירוש התפלות והברכות, פירוש על התלמוד הירושלמי (אבד)
השתייכות חכמי פרובנס
רבותיו ריצב"א
תלמידיו רמב"ן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי יהודה בר יקר היה חכם יליד פרובאנס בתקופת הראשונים שפעל בברצלונה בראשית המאה ה־13. חיבר פירוש על התפילות והברכות והיה רבו של הרמב"ן

קורות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יהודה ככל הנראה נולד ופעל בפרובאנס שבדרום צרפת.[1] את חיבורו על התפילות והברכות כתב לאחר 1193, שכן מצטט בו את משנה תורה לרמב"ם שהגיע לפרובאנס בשנה זו. בשלהי המאה ה־12 או בראשית המאה ה־13 נדד צפונה והיה לתלמידו של הריצב"א מדמפייר (צר').[2] ב־1215 שימש כדיין בברצלונה שבקטלוניה.[3] תלמידו המובהק הוא הרמב"ן, שקיבל ממנו את תורתם של בעלי התוספות, ומזכיר אותו תדיר בחידושיו לתלמוד, שחוברו סביב 1220,[4] לרוב בברכת החיים.[5]

תלמידיו ובית המדרש הספרדי מביאים בשמו מסורות ופירושים רבים בעיקר בענייני תלמוד.[6] פרופ' שלם יהלום הוכיח שבכל מקום שרמב"ן אומר "שמעתי" או "מפי רבי" כוונתו לבר יקר.

הרשב"ש כינהו ”אוצר גדול לשני התלמודים” (שו"ת הרשב"ש סימן פט), בעקבת דבריו יש שהבינו שחוץ מחיבורו לירושלמי חיבר פירוש לבבלי, פירוש זה אינו קיים היום.[7]

גרשם שלום סבר שהיה מקובל, ולטענתו הוא ממקורותיה הראשוניים של תורת הקבלה,[8] ואף סבר שהיה תלמידו של רבי יצחק סגי נהור וכך סבר משה אידל,[9] חביבה פדיה חלקה על הנחה זו וסברה שהמרחק בין בר יקר לסגי נהור גדול.[10]

עודד ישראלי פרסם מחקר מקיף בו טען שעל אף שבר יקר עסק רבות בתורת הספירות לא היה מקובל, עיסוקו בתורת הספירות דומה יותר לתורת הגלגולים האריסטוטלית מאשר לתורת הספירות הקבלית, עוד טען שאף שלא היה מקובל העביר מסורות קבליות אשר הכשירו את הקרקע לפרסום תורת הקבלה.

  • פירוש התפילה והברכות לרבי יהודה בר יקר (מעין גנים)[11] - שמואל ירושלמי, ירושלים תשכ"ט. חיבור זה הובא בחיבורים רבים ביניהם ארחות חיים, שו"ת הרשב"ש, פירוש הריטב"א להגדה של פסח ועוד, בפירוש האבודרהם המפורסם לסידור התפילה העתיק קטעים רבים מפירוש זה.
  • פירוש י"ג מידות - בתוך פירוש התפילות והברכות, חלק ג - ההשלמות עמ' 10–27.
  • פירוש תפילות יום הכיפורים מרבינו יהודה בר יקר - רח"ד שעוועל, סיני סב (תשכ"ח).
  • פירוש תפילות ראש השנה מרבינו יהודה בר יקר - רח"ד שעוועל, הדרום כו (תשכ"ח) עמ' 7–43.

כמו כן חיבר פירוש לתלמוד ירושלמי אשר לא הגיע לידינו.[12]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ר' יהודה מחלק בכתביו בין מנהג מקומו ל"מנהג צרפת", שכן בשם זה השתמשו לצפונה של הארץ, באזור פעילותם של בעלי התוספות.
  2. יהלום, עמ' 82–83. לימודיו אצל הריצב"א מוזכרים בלקוטות הרמב"ן פסחים דף קיז ע"ב ד"ה ואומר.
  3. יהלום, עמ' 81–82.
  4. עודד ישראלי, ר' משה בן נחמן: ביוגרפיה אינטלקטואלית, עמ' 54–56.
  5. יהלום, עמ' 89–92.
  6. חידושי הרמב"ן קידושין כב., שבת נז:, בבא מציעא כא., ועוד מקומות רבים, הרשב"א בבא בתרא פב., הריטב"א ב"ב פב:, כתובות עד., קידושין יד., יומא מא., ר"ן ב"ב פב., כתובות עד., רא"ה חולין כד., כתובות עד., רבנו קרשקש כתובות עד., רבי משה די לאון ספר נפש החכמה סימן סט, ספר זכר צדיק
  7. שלם יהלום עמ' 88
  8. גרשם שלום, "לחקר קבלת רבי יצחק בן יעקב הכהן" תרביץ ג תרצ"ב, עמ' 277, וכך סבר גם יוסף דן, "תולדות תורת הסוד העברית" מרכז זלמן שזר ירושלים כרך ח עמ' 24 - 25.
  9. משה אידל רמב"ן: קבלה הלכה ומנהיגות רוחנית, תרביץ סד, תשנ"ה, עמ' 542.
  10. חביבה פדיה, הרמב"ן - התעלות: זמן מחזורי וטקסט קדוש תל אביב תשס"ג עמ' 89, הע' 5.
  11. כן מכנה הרשב"ש את הספר.
  12. ראו שו"ת הרשב"א א תקכ"ג שכותב שהיה "אב למקראו ולפירושו" של הירושלמי, התשב"ץ אף הוא הביא פירוש מספר זה בספר מגן אבות, פרק ד משנה יא, עמ' סז.
  13. מהדורה זו מתפרסמת בהמשכים בקובץ "מנורה בדרום" (אופקים). נכון לנובמבר 2025, פורסמו תשעה חלקים בגיליונות ס"ג–ע', ע"ז (מנחם־אב תשפ"ד – אדר תשפ"ה, תשרי תשפ"ו).