ארדן בחוץ, המרוץ נפתח: איפה ינחתו המילואימניקים?
הפרישה של ארדן פותחת מחדש את הקרב בגוש השלישי: הדילמה של טרופר - והחיזורים מבנט ואיזנקוט

הפרישה של ארדן פותחת מחדש את הקרב בגוש השלישי: הדילמה של טרופר - והחיזורים מבנט ואיזנקוט
ד"ר רות בר, נחשפה כיועצת האסטרטגית שניהלה רומן עם נתניהו ב"פרשת הקלטת הלוהטת". בריאיון ראשון אי פעם היא מספרת על העבודה עם ראש הממשלה בתחילת דרכו, מנתחת את "תחושת העליונות העמוקה" שלו ואת ההתנערות מאסון 7 באוקטובר, ומסבירה כיצד פועלת "מכונת הרעל"
מטשטוש הקו הירוק ועד "הענשת" מדינות אירופה, הניסיון לאחוז בחבל משני קצותיו נתקל בדין הבינלאומי ובגבולות הסבלנות של בעלות בריתנו. הגיע הזמן להכריע
בבחירות הקודמות רה"מ גרם לכך שאף קול במחנה שלו לא נשרף והביא לניצחון. הפעם, ימים ספורים לסגירת הרשימות, מפלגות רבות שעשויות לתמוך בו לא מניבות מנדטים לפי סקר וואלה. בליכוד מרגישים את השלטון מתרחק, וכעת נשאר להם רק לראות אם נתניהו יצליח סוף סוף לשלוט בגוש
נלחמנו בחיזבאללה מעבר לגבול ובבירוקרטיה אטומה בירושלים. כעת, כשהשקט המתעתע מייצר אשליה של חזרה לשגרה, המסר שלנו למועמדים ברור: ללא תקציבים מעוגנים בחקיקה ואופק כלכלי אמיתי - נפגש בקלפי
תיאוריית השקר על בגידה-כביכול, הצליחה לסחוף לא מעט ישראלים. שרה נתניהו רק ביקשה לנצל את מה שהחל עוד בבוקר 7 באוקטובר. איך הגענו לשם ומהי האמת שעליה אי אפשר לערער?
ההסכם הגרעיני עם וושינגטון מחזיר את ריאד למרכז המערכה על הסדר האזורי. טראמפ מבקש לחבר בין גרעין אזרחי, ברית עם סעודיה ונורמליזציה עם ישראל, אך מאז המלחמה השתנו הדרישות: הפלסטינים הפכו למחיר שריאד דורשת, לצד ערבויות ביטחוניות ושאיפה לצמצם תלות בארה"ב
אשת ראש הממשלה הגיעה לאולפן החם והידידותי של ערוץ 14 והאשימה, במשתמע, את יאיר גולן בבגידה. לא תאמינו, אבל זה לא היה אפילו רגע השפל בשיחה
הם מהווים כ-75% מרשימת הליכוד ורוב מוחלט בקרב ראשי הערים, אך כשהגיע המאני-טיים הם בחרו בשמיר על פני דוד לוי ובשרון על פני שטרית. מבט מפוכח על חוכמת ההמונים ועל היום שאחרי נתניהו
לפני ארבע שנים נתניהו דאג שאף קול בגוש שלו לא יתבזבז. עכשיו, שבוע לפני סגירת הרשימות, בן גביר לא סופר אותו, סמוטריץ' נאבק על אחוז החסימה, ובליכוד פורצת מלחמה. נתניהו יודע שהבחירות יכולות לקום וליפול על הקולות שיישרפו, אבל הפעם היכולת שלו לעשות סדר מוגבלת.
ראיון פוליטי טוב אינו נמדד בשאלה אם המראיין אוהב או שונא את המרואיין, אלא אם המרואיין נדרש לתת דין וחשבון. בתקשורת מקוטבת היומרה ל"אובייקטיביות" ממילא נשחקה וזה מה שהפך את האולפן של "הפטריוטים" למעניין באותו ערב - אף אחד לא העמיד פנים שהוא ניטרלי
מותו של המלך הראלד ועליית בנו האקון מתרחשים בשפל היסטורי ביחסי אוסלו וירושלים, שמחלחל לחיי הקהילה היהודית המקומית. למלך החדש אין מנדט פוליטי לשנות את מדיניות החוץ, אך יש לו חובה מוסרית לוודא שהביקורת על ישראל לא תהפוך לניכור כלפי אזרחיו היהודים
הודעת "נתראה במוצ"ש" באתר עדיקה שעלה מחדש הציתה סערה ברשת - והפכה למהלך שיווקי גאוני: כך שילבו גולף, יניב אדם והזמרת אודיה את מלחמות השבת, תרבות ה-Z ודרמת המשפיעניות כדי לייצר קמפיין השקה בשווי מיליונים, כמעט ללא עלות
הסקרים מציגים קואליציה בצניחה ואופוזיציה בדרך לשלטון, אבל מחקר עומק שהזמין נתניהו מצייר תמונה שונה לגמרי. בינתיים מנסור עבאס מעורר מבוכה במחנה שמבקש להחליף את הממשלה, ועופר וינטר נכנס למרוץ ומשנה את מאזן הכוחות בגוש הימין
מאדם הראשון ועד שאול ודוד, הבריחה מאחריות מלווה את המנהיגות כבר אלפי שנים. כמעט שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, ישראל עדיין מחפשת מי יחקור את המחדל - אבל השאלה הגדולה היא מי מוכן להביט בציבור ולומר: האחריות גם שלי
בעוד המערב נשען על המוסדות הרשמיים בביירות, הדרג המדיני ומפקדי הצבא מעניקים חסות להשתלטות איראנית שקטה - ומספקים תמרור אזהרה קריטי לתרחיש "היום שאחרי" ברצועת עזה
חשיפת המו"מ החשאי מול חמאס ב"צוק איתן" ובריחת המנדטים מהליכוד מצטרפות ללחץ הכבד שמחוללת כניסת עופר וינטר לזירה הפוליטית. במקביל, התכתבויות מבישות בלשכת ראש הממשלה חושפות ציניות חסרת מעצורים וניסיונות להשחיר את הרמטכ"ל בזמן מלחמה
בזמן שסמוטריץ' נאבק על הסרוגים הלייטים, עופר וינטר בכלל מכוון למגרש אחר - צעירים, מסורתיים ומצביעי ימין שזלגו לבנט, ליברמן ואיזנקוט. עם יוסף חדאד כנכס אלקטורלי הדרבי שנראה כמו וינטר-סמוטריץ' הוא בכלל קרב על עתיד גוש הימין
במקום להדהד את ניסיון הממשלה הנוכחית לרסק את הדמוקרטיה באמצעות הפיכה משטרית, הרשימות החדשות בורחות למסרים שטוחים - על אף שחבריהן דיברו אחרת כשישבו באולפנים. החל מההרכבים החדשים ועד לשחקנים הוותיקים - כולם בוחרים שוב ושוב להשמיט מהשיח את הרס שלטון החוק
ב-2022 הצליח נתניהו לעשות ברגע האחרון את מה שהכריע את הבחירות לטובתו - לכפות איחוד, למנוע שריפת קולות ולסלול את הדרך ל-64 מנדטים. ארבע שנים אחרי, כשהליכוד והגוש בשפל, וינטר לא עונה לטלפונים ובן גביר כבר לא סר למרותו - לנתניהו לא נותר איך לשחזר את התרגיל
אלטלנה הפכה מטראומה היסטורית לרפלקס פוליטי שמרתיע את הימין מעימות עם מוקדי כוח לא נבחרים. פרופ' משה כהן-אליה טוען כי הממלכתיות לא נועדה לבטל מאבק דמוקרטי - אלא להציב לו גבולות: לא אלימות ולא אנרכיה, אבל גם לא כניעה בשם החשש ממלחמת אחים
מאחורי ערב ההשקה המהודק עומדים חודשים של בניית תשתית, פעילים ו"צבא האמת" שכבר פועל בשטח, בזמן שוינטר מציב את עצמו כאלטרנטיבה מימין לנתניהו. עם יוסף חדאד כמועמד לשר בממשלתו, הוא מבקש להפוך את הכוח שנבנה סביבו למפלגה שתשנה את מאזן הכוחות בימין
כשדיווח מערבי הופך לכלי בידי איראן, הנזק כבר אינו רק תדמיתי. התביעה של באקו נגד CNN ממחישה כיצד מדינה יכולה להילחם בנרטיב שהיא רואה כמסוכן, ומציבה בפני ישראל שאלה לא נוחה: למה היא משאירה כל כך הרבה מהמאבק הזה לאחרים?
דעות קדומות מובילות להדרה, אך אמונה במזימות סודיות סוללת את הדרך להשמדה. כעת, צורת החשיבה ההרסנית הזו מחלחלת מאירופה וארצות הברית היישר אל הפוליטיקה הישראלית
הצו הארעי שהוציא בג"ץ, האוסר על שר המשפטים לקדם את החוק החדש לבחירת ראש המחלקה לחקירת שוטרים, משמש כתמונת מראה. הוא חושף לנו כי בכל פעם שהדרג הנבחר מנסה להזיז מילימטר ממוקדי הכוח של ההגמוניה הישנה, המערכת נעמדת על הרגליים האחוריות - במטרה לשמור עליה
הסאגה סביב מניעת אבטחה ממי שעל פי הסקרים יהיה בעוד חודשיים ראש הממשלה הבא של ישראל, מוכיחה עד כמה פסולים המינויים שנאמנים קודם כל למלך ורק אחר כך לממלכה
האשמות השליח האמריקני טום באראק נגד תקיפות צה"ל בסוריה חשפו את הזיקה העמוקה לנרטיב הטורקי. מול שתיקתו בנושאי חמאס, רוסיה וקפריסין, על ירושלים לעבור למתקפה מדינית ישירה, שתיצור ספקות באשר ל"קול הכפול" שבו מדברת ועושה טורקיה ועימה כל מדינות "הסדר הישן"
פנייתם של אנשי איזנקוט להצמדת אבטחה ממלכתית לא נדחתה על ידי ראש השב"כ, אלא על ידי יו"ר ועדת הבחירות. השופט סולברג חשש שעצם האבטחה תהווה אמירה פוליטית שתפר את איזוני המפה הפוליטית. למרבה הצער, אם נגלה שהחלטתו לא הייתה נכונה - זה יהיה דרך אסון
אל-ג'ולאני כבר מזמן אינו חידה, אלא שליח של ארדואן המנסה לקנות זמן מול ישראל וארה"ב • המסר התקיף של חיל האוויר באידליב מבהיר מי בעל הבית - אך כשהמדיניות האמריקנית נתפסת כרופסת והאיום הטורקי מתעצם, ישראל מוצאת את עצמה אל מול אתגר בטחוני חדש ומסוכן
אבו דאבי הכריזה על עצירת הסחר והעסקאות עם איראן, אך אחרי עשרות שנים שבהן דובאי שימשה שער מרכזי של טהרן לעולם, ניתוק הקשרים יהיה מורכב בהרבה. המבחן האמיתי יהיה באכיפה - ובעיקר ביום שאחרי המלחמה