גבע
 מפעל "בקרה" | |
| מדינה |  ישראל |
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | הגלבוע |
| גובה ממוצע[1] | 12 מטר |
| תאריך ייסוד | 1921 |
| השתייכות ארגונית | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2024[2] | |
| - אוכלוסייה | 622 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 594 תושבי ישראל |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | +0.5% בשנה |
(למפת עמק בית שאן רגילה)   גבע  באדום - גבע בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3] |
3 מתוך 10 |
| http://www.kvgeva.org.il | |
גֶּבַע היא קבוצה (צורה של קיבוץ) במועצה אזורית גלבוע, השוכנת בעמק יזרעאל דרומית-מזרחית לעיר עפולה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקבוצה הוקמה בשנת 1921 על ידי עולים מרוסיה ומפולין אשר עלו לארץ בעלייה השנייה. הגרעין המייסד התחיל בשלושה חברים בשנת 1913, שהיו קרובים לאנשי "הקומונה החדרתית", מייסדי דגניה. הם התחילו דרכם המשותפת כפועלים שכירים אצל איכרי המושבה כנרת. אחר כך קבלו על עצמם לעבד משקים שננטשו במושבה מנחמיה. שם נכשלו. המוסדות המיישבים שלחו אותם לכפר אוריה, שם עשו כשנה עם חבורה נוספת. אחר כך עשו כשנה במרחביה. ב-1920 הצטרפה החבורה לחלוצים שעבדו בסלילת כביש טבריה–צמח, כשכל הזמן בער בחבורה הרצון לעלות להתיישבות, ולהקים קבוצה, דוגמת דגניה.[4] ממרחביה יצאה החבורה בלי שום רכוש, אך בעבודה בכביש הם מצאו כד עם מטבעות זהב. בכסף שנמצא קנו בהמות ואוהלים.[5] החבורה, שכונתה אז "חבורת טרטקוב" על שם אחד ממנהיגיה, הצליחה לשכנע את המוסדות המישבים להקצות לה קרקע "בגוש נוריס", שזה עתה נרכש על ידי חנקין, בכספי הקק"ל.[4] לבסוף, אחרי תשע שנות התגבשות ולבטים, עלתה "חבורת טרטקוב" לקרקע על אדמת "עין טבעון" בי"ז כסליו תרפ"ו, וכינתה עצמה "קבוצת הגבעה"[6], על שם הגבעה שעליה הוקמה.[7]
עד מהרה הבינו חברי הקבוצה שהחלום שלהם - קבוצה אינטימית של תריסר משפחות, הוא קטן מדי כדי לקיים התיישבות קבע יציבה, ושאפו לגדול לחמישים משפחות. בהמשך הצטרפו אל הגרעין המייסד גרעינים נוספים. ביניהם חבורת פועלים שעבדה בקסטינה. תוספת משמעותית לקבוצה הייתה הצטרפותם בשנת 1924 של כחמישה עשר בני העלייה השלישית, שהגיעו מסביבת גרודנה, רוסיה הלבנה, ונדדו קודם שנים אחדות ברחבי הארץ.[8]
שנת 1929 הייתה אולי הקשה בשנותיה של קבוצת גבע. שבע שנים אחרי הקמתה, ניצבה הקבוצה בפני איום על עצם קיומה עקב גל עזיבות. רווח והצלה באו לגבע עם הצטרפות של קבוצת "דרומיה". אמנם קבוצת "דרומיה", כשבעה עשר צעירים. רצו להקים ישוב חדש, אך בלחץ המוסדות, ובעיקר בהשפעתם של הרצפלד, ושל ברץ מדגניה, הצטרפו אנשי דרומיה לגבע, והשתלבו מיד היטב בקבוצה.[9]
העשור של שנות ה-30 התאפיין בגבע במאמצי גידול דמוגרפי, דרך שידוך קבוצות חלוצים על ידי חבר הקבוצות, על בסיס התקדים המוצלח של "דרומיה". רוב הניסיונות לא עלו יפה. עד אשר בשנת 1936 הצטרף גרעין של כעשרים חברים בני לטביה. בשנות ה-40 הצטרף לקבוצה גרעין מיוצאי הונגריה.
קבוצת גבע התפרסמה בזכות להקת "הגבעטרון". לחג ה-25 חיבר גדעון גולן, משורר בן המקום, את השיר שפותח "שיא אזמר ועוד יושר הוא לגבע אמי שלי מתמיד." לרגל חג הששים כתב דידי מנוסי, בן המקום, את "בת ששים פוקחת עין", שהושר ע"ע הגבעטרון, ופותח במילים: "את ראשו של הגלבוע מישהו צבע אדום/ מן הלול מודיע גבר כי האיר היום/ בת ששים פוקחת עין ונועלת נעלה/ יום גדול עומד בפתח, זה היום שלה."
בשנת 2023 השתנתה קבוצת גבע מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מופרט. כלומר שכרם של החברים הוא שכר דיפרנציאלי, כמקובל בשוק העבודה, והבעלות על אמצעי הייצור של הקבוצה נותרה משותפת.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גבע קמה כישוב חקלאי, וגם כיום הענפים החקלאיים מהווים חלק חשוב מהכלכלה. ביניהם רפת חולבות, דיר כבשים לחלב, לול עופות לפיטום, מטע שקדים, גידולי שדה, ועוד. רוב הכנסות היישוב מגיעות ממפעל "בקרה גבע בע"מ", המתמחה ביצור פתרונות כוללים בתחום הבקרה והאוטומציה, עבור ענפי החקלאות והתעשייה.[10] המפעל נוסד בשנת 1964 במטרה לפתח ענף משק תעשייתי ולגוון את מקורות הפרנסה של הקבוצה, על בסיס ידע שנרכש באנגליה לייצור שסתומים ובוכנות פניאומטיים.[11]
לקבוצה היה בעבר מפעל נוסף בשם "שקדיה" שעסק בייצור מוצרי שוקולד וממתקים. המפעל הוקם בשנת 1982 בשם "מפעלים למזון קבוצת גבע", כמכון לעיבוד, אריזה ושיווק של שקדים.[12] הקיבוץ החל לנטוע מטעי שקדים בשנת 1966 ובמשך השנים הרחיב את שטחם לכ-1,400 דונם, נטע זנים חדשים והגדיל את היבול שלהם.[13] המפעל החל לארוז ולשווק מוצרים תחת המותג "שקדיה",[14] באריזות מעוצבות.[15] אחר כך הקים רשת חנויות למכירת המוצרים באותו שם,[16] והחל גם לייצא את המוצרים.[17] בשנת 1999מכרה הקבוצה 51% מחברת "שקדיה" "קבוצת היינץ רמדיה" (שהייתה אז חברת בת של קונצרן המזון "היינץ").[18] ובמרץ 2004 מכרה את יתרת מניותיה.[19] המפעל המשיך להיות ממוקם בקיבוץ גם שנרכש בינואר 2006 על ידי חברת "דין שיווק וקליה".[20] אך ב-2011 עבר לאזור התעשייה מודיעין.[21] ענפי משק נוספים הם גידולי שדה, "פארקיון" - בית אריזה לדגים. בנוסף מתקיימות בגבע פעילויות של אורוות סוסים בה מתקיים בית ספר לרכיבה ופנסיון, ופנסיון לגידול גורי כלבים לצה"ל ולהנחית עוורים.
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמל חגיגות 100 שנים לגבע
חדר האוכל
חדר האוכל
חזית בית התרבות
אתר הנצחה
חדר זיכרון
אנדרטה בעיצוב משה ציפר במדשאה המרכזית
בניין הספרייה והארכיון
שביל באזור המגורים
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של גבע
גבע (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- גבע באתר הרשות לפיתוח הגליל
- אלי אלון, סיפורו של מקום: בית העלמין גבע, באתר News1 מחלקה ראשונה, 5 ביוני 2016
- מיכאל יעקובסון, סיבוב בחדר אוכל ובית תרבות בקבוצת גבע, בבלוג "חלון אחורי", 1 באפריל 2020
- ארכיון צילומים קיבוץ גבע - אתר פיקיוויקי, פרויקט שימור לדורות
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ לפי טבלת יישובים שנתית של למ"ס נכון לשנת 2024
- ↑ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות – לפי טבלת אומדן חודשית של למ"ס עבור סוף יולי 2026 (אומדן), בכל יתר היישובים – לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2024.
- ↑ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- 1 2 דוד שטנר (עורך), אל הגבעה שלנו, 1982, עמ' 10-29
- ↑ הורביץ, מן האוצר קנינו זוג בהמות בתוך דוד שטנר (עורך), "אל הגבעה שלנו",, 1982, עמ' 19
- ↑ מפת האזור, גליון עין חרוד (באנגלית) 1:20,000 הודפס ע"י מחלקת המדידות, 1950 על בסיס מפה מנדטורית, עם סימון היישוב בשם 'קבוצת הגבעה', באתר הספרייה הלאומית, Notes מאוסף ד״ר בנימין דניאל פונר הימן (1944-2024), עו"ד, מתכנן ערים ומשפטן. From the Collection of Benjamin Daniel Foner Hyman (1944-2024), Ph.D, Adv.
- ↑ דוד שטנר (עורך), אל הגבעה שלנו, 1982, עמ' 32-41
- ↑ דוד שטנר (עורך), אל הגבעה שלנו, 1982, עמ' 53-55
- ↑ דוד שטנר, אל הגבעה שלנו, 1982, עמ' 69-82
- ↑ שרית ליבנה אשכנזי, בקרה גבע: מתכננים סביבת עבודה מתקדמת, באתר TheMarker, 27 בדצמבר 2020
- ↑ מיתקני פיקוד פמאומטיים לאוטומציה - קבוצת גבע, כותרת ראשית, 8 ביולי 1987
- ↑ קיבוץ גבע הקים מכון משוכלל לעיבוד שקדים, דבר, 18 באוגוסט 1982
- ↑ דוד גורן, שקדים יניבו בגבע, על המשמר, 13 בנובמבר 1973
- ↑ "שקדיה" ושבעת המתכונים - שקדים מחפשים מתכון בטעם טוב, כל העיר, 24 בדצמבר 1982
שקדיה לפסח המתנה שעושה את האביב, כותרת ראשית, 10 באפריל 1985 - ↑ יצחק מרידור, הם שקדו על השקדים, דבר, 16 במאי 1983
ישראל אהרוני, - טעמתי - מוצרי "שקדיה", חדשות, 1 בינואר 1988 - ↑ שקדים ליולדת, מעריב, 27 ביולי 1984
- ↑ שקדים מגבע לארצות הברית, דבר, 4 ביולי 1983
- ↑ הדס מנור, חב' רמדיה תרחיב השיווק תחת המותג "שקדיה" לאחר שרכשה אחזקות גבע, באתר גלובס, 30 במרץ 2004
- ↑ היינץ רמדיה רוכשת את מניות קבוצת גבע במפעל שקדיה; תחזיק בכ-95% מהחברה, באתר TheMarker, 30 במרץ 2004
- ↑ סיון קלינגבייל, דין שיווק רכשה את שקדיה ב-250 אלף דולר, באתר TheMarker, 25 בינואר 2006
- ↑ שוקי שדה, "מעטים מודעים לעושר שלו, זה לא רק בריכה ומכוניות יוקרה": יגאל אלל מגלגל מאות מיליונים מפיצוחים - עכשיו הוא עולה שלב, באתר TheMarker, 21 במאי 2021
| ||||||||||||||
בקרת זהויות  |
|
|---|
